תמיד שהיה קשה לי באתי אליך מנסה לשים עליך ראש

הרב חננאל אתרוג

ר"מ בישיבת שבי חברון

אומרת הגמרא (פסחים נ ע"א) "'והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון'. מאי יקרות וקפאון? אמר רבי אלעזר: זה אור שיקר בעולם הזה וקפוי לעולם הבא. רבי יוחנן אמר: אלו נגעים ואהלות שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא. ורבי יהושע בן לוי אמר: אלו בני אדם, שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא. כי הא דרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי חלש ואיתנגיד", גסס וכנראה מת. "כי הדר, אמר ליה אבוה: מאי חזית?" מה ראית? "אמר ליה: עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה… ושמעתי שהיו אומרים: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.

ושמעתי שהיו אומרים: הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן. "מאן נינהו? אילימא רבי עקיבא וחביריו משום הרוגי מלכות ותו לא?"

הרב אלי, הרב אלי ודינה "משום הרוגי מלכות ותו לא?". אנה אנו באים, אוי מה היתה לנו. אשריכם שאתם באים ותלמודכם בידכם, לא רק בשכלכם ובלבכם, אלא גם בידכם - שהתורה חיה אצלכם עד כדי ממשות מעשית - עד לידכם, אשריכם שהתורה הגואלת של מרן הרב של רבנו הרב צבי יהודה בידכם, אשריכם ששאבתם ממעייני הישועה והשקיתם ומשכתם מעינות והבאתם חיים וטל של חיים. אשריכם שמה שבעולם הזה נסתר, יקר ואינו קיים - היה אצלכם קפוי וצף. אשרינו שזכינו ללמוד אצלכם: ללמוד בשיעורים, ויותר מזה ללמוד מהחיים שלכם איך מה שיקר בעולם הזה גלוי אצלכם בחיים, איך אהבת ישראל, איך אהבת התורה, איך האמונה בתורה קיימת אצלכם בפועל ממש.

כשהייתי בא אליך הרב אלי - ותמיד שהיה קשה לי באתי אליך מנסה לשים עליך ראש - הייתי צריך לבוא אליך כדי לראות שהקימעא קימעא זו לא חולשה ולא ויתור אלא זו צפיה עמוקה בדבר ד' המחיה את המציאות.

"'תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל. תחת רבי עקיבא וחביריו מאי מביאין?" (ראש השנה כג ע"א), מה נביא תחתיכם? איך נמשיך בלעדיכם? איך ימשיך בית המדרש הזה וכל בתי המדרש הרבים שבהם לִמדתם שניכם? לִמדתם במילים, לִמדתם בדוגמא ולִמדתם בחיים ולִמדתם תורת חיים, תורה שהיא חיים וחיים שהם תורה. מה נביא תחתיכם?

ואני מבטיח לכם מורי ורבותי הקדושים הרב אלי והרבנית דינה, אני מבטיח לכם שאנחנו לא ניתן לכם למות. אנחנו, מאות ואלפי היתומים שהשארתם, אנחנו נְחַיה אתכם ואנחנו נזכור את התורה שלכם ואת אהבת התורה שלכם ואת האמונה בתורה שלכם ואת האהבת ישראל שלכם ואת אהבת ארץ ישראל ומדינת ישראל שלכם, ונמשיך ונלך ונגדל ונוסיף קדושה ונוסיף טהרה ונוסיף התמדה ונוסיף מידות ו"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" (

תענית ה ע"ב).

תהא נשמתכם צרורה בצרור החיים.