בס״ד
לבעלי היקר רפואה שלמה!
המון זמן לא כתבתי לך וקצת מוזר כי עוד כמה דקות ואני אתן לך את זה ביד, אבל אין דבר.
פעם הסברתי לך, (אני חושבת שנרדמת באמצע, אבל אולי אתה זוכר...) שכל פעם שאני יושבת במכללה – פתאום יש לי מין התנוצצות של הסתכלות רחבה. זאת אומרת ש 3 שנים מתקפלות ביחד בשנייה אחת, ואופטימיזם שקצת קשה לי לתפוס ולהרגיש ברוב הזמן, פתאום ממלא אותי.
אני אסביר בעוד רגע – עכשיו זה קצת לא נעים לי, כי אני יושבת בשיעור ולא מבינה אף מילה – ממש אף אחת. זה שיגעון היום, אז החלטתי לכתוב – רציתי כל היום. אוי אלי, באמת זה שיגעון – המורה עצמו אמר, ולכן יש לנו הפסקה קצת באמצע, לנוח. אווך!!
בכל אופן אני אמשיך: החלטתי באמצע ההוראה לחלום יום – ואתה יודע מה? – אני בהריון!!!
זה כל כך משנה, קשה לי להסביר (השיעור נגמר ויש עוד אחד בעוד דקה), אבל זה מן מציאות משנה כזאת שכל יום חלים שינויים – לא רק בגוף שלי, אלא הרבה יותר חשוב, בגוף של מוישלה׳ בהתפתחות יומית, עד שהוא יגיע לעולם ממש.
עד שהתחתנתי, אז היו ימים מסויימים שהיו מלאים מאורעות – יום התנאים, יום החתונה, יום שהכרנו וכל החיים שלי באופן כללי – הכל לקראת זה וחיים האלו. אז, הכל היה באופן כללי, פה ושם, עם התנוצצויות של מקרים בולטים ממש כפי שהזכרתי, אבל עכשיו זה ממש מציאות לגמרי אחרת, וכל רגע, כל שנייה, זה התקדמות ושינויים ממשיים בולטים וחשובים פי אלף אלפים ממה שהיה קודם. ואפשר לא לשים לב!? ולא להרגיש את זה!
צריך לפתוח את העיניים ולראות דברים מאוד ברורים ופשוטים, אבל, חידוש בשבילי – זאת אומרת, לא חידוש, אבל להזכיר לי, לעורר. זה כל כך שמח, לא? ופלא שכל זה יכול לקרות, ובן אדם יכול להיות..... (אין את ההמשך)
דינה
댓글