״לא יודעת, תשימו עוד כמה צלחות, אולי זאתי תבוא והוא והיא״...

אני הייתי קומונרית של ״אריאל״ בקריית ארבע, בת שבע הורביץ היתה קומונרית לפני.

כשהגעתי לתפקיד, באתי לדבר עם בת שבע על הסניף ודינה קיבלה אותי במאור פנים ואהבה ושמחה ו״איזה יופי, ברוכה הבאה״ והיא אמרה לי ״איזה כיף שתיהיה קומונרית מסודרת לסניף״ ומאז היתי אצלם הרבה פעמים בבית.

בהתחלה הגעתי כדי לשמוע עוד דברים על הסניף ואחר כך, כשהכרתי את נחמה שהיתה חניכה בסניף, הרבתי להגיע לביתם.

בתור הקומונרית, זכור לי שהשבט של נחמה היה השבט המרכזי. היינו ממש קשורות הייתי עושה להם פעולות ודברים וטיולים

כל פעם שהייתי מגיעה לקריית ארבע, נחמה הייתה דואגת שאני לא אשאר בלי ארוחות לשבת, אז כל כמה זמן הייתי מגיעה למשפחת הורביץ לסעודה שלישית או שניה בבוקר, והתרשמתי מאוד שגם הרב אלי ודינה זכרונם לברכה היו מלאים באהבת תורה ואהבת ארץ ישראל ומלאים אהבה לעם ישראל.

הם קיבלו אותי באהבה, וגם עוד הרבה אורחים אחרים.

אני זוכרת שפעם אחת ערכתי את השולחן לסעודה שלישית ושאלתי את דינה לכמה אורחים לערוך את השולחן? אז דינה אמרה ״לא יודעת, תשימו עוד כמה צלחות שאולי זאתי תבוא והוא והיא תבוא״.

מצגת תמונות של השולחן - ניתן לדפדף לצדדים

היו הרבה אורחים שהם ידעו שהם יכולים לבוא גם בלי הזמנה. אורחים שבאו בגלל השמחה בלב ודברי תורה של הרב אלי ובשביל להרגיש את ההתענינות של דינה, שהיא שאלה והתעניינה. היינו צוחקים ביחד על כל מיני.

הרב אלי היה אחד מתלמידיו של הרב צבי יהודה והתורה הזאת, ביחד עם אהבת ישראל, עם המון קדושה, זה דבר שהיה מאוד מאוד חזק בבית. המון דברי תורה ברוח הזאת.

לראות את הטוב בעם ולהקשיב לו. לראות בכל אדם כמה הוא צדיק וקדוש מבפנים, ולראות בו באהבה את הטוב, ולדעת שאנחנו לא יותר טובים מכולם ויש לנו הרבה מה ללמוד גם מהאחרים, דתיים וחילוניים, כי כולנו עם אחד.

הייתי באה הרבה אליהם, היה ממש טוב.

הכל מוכן, השולחן ערוך, הסכין והמזלג והקילשון...

בת שבע, הקומונרית