פרשת וירא - שיעור לדוברי אנגלית
״וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.״
״קח נא״. בבקשה. ה׳ אומר בבקשה, זה נשמע כמו ״תעשה לי טובה״. ״קח נא״, הוא עושה את זה רך, הוא עוטף אותו בסוכר. ״קח נא את בנך, את יחידך, אשר אהבת, את יצחק״. לאט, לאט הוא מגיע לנקודה. הוא לא מצווה: ״קח את יצחק ותקריב אותו!״. אני לא יודעת אם זה מרכך את זה, או עושה את זה יותר קשה.
מה עדיף? לבוא למישהו ולהגיד לו: ״הבן שלך יצחק נהרג״, או לבוא אליו ולהגיד לו ברכות: ״משהו קרה. הבן שלך, האהוב שלך.....״ עד שהוא קולט שמשהו נורא קרה.
ה׳ מדבר עם אברהם בצורה אנושית, בערך. איך אברהם יכול לעשות זאת? האם הוא צריך לשכוח את ה׳? להתעלם מה׳ ולאהוב את בנו? או להתעלם מהבן שלו ולאהוב את ה׳?
ה׳ בניסוח שלו כבר אומר: אתה תאהב אותי ואתה תאהב את בנך. אני יודע שאתה יכול לעשות זאת. אני יודע שאתה יכול לגלות ששני אלה אינם סותרים.
בציווי שלו הוא גם רומז: זה הבן שלך שאתה אוהב, ואני ה׳ אוהב אותך, ואתה אוהב אותי. אני מצווה עליך לעשות משהו ואני יודע שתמצא דרך. זהו באמת עיקרו של כל הניסיון, האם חיינו האישיים והאהבות האישיות שלנו סותרות את האהבה הלאומית והרוחנית שלנו בחיים? האם אנחנו יכולים לאהוב את ה׳ וגם לאהוב את המשפחות שלנו?
״כן״, אתה אומר כשהכל בסדר. אבל מה קורה כשהם סותרים? כשאתה שולח את הבן שלך לצבא, אתה מהמר על כל הקופה. כולם מקווים ומתפללים שכל ילד שלהם יחזור הביתה בשלום, אבל יש ערכים שהם חשובים יותר, שהם גדולים יותר מהערכים האישיים והפרטיים, אבל הם לא רק גדולים יותר, אלא הם אלה שיוצקים משמעות לאהבות האישיות הללו. מה זה אומר להביא ילד לעולם, לגור בישראל, אם אתה מנסה לנתק את עצמך מהענן שמחבר? זה מה שזה, אותה אהבת ה׳, אהבה טהורה, כפי שרק אברהם יכול לאהוב את בנו, ואהבה טהורה כפי שרק אברהם יכול לאהוב את ה׳, לא רק שהם אינם סותרים, אלא שהם מעצימים אחד את השני. זה טעם החיים. זה לא תבלין החיים, זו משמעות החיים.
אהבת ה׳ זו, היא שנותנת משמעות לכל האהבה האישית ולכל המחויבויות האישיות, ולכל המאמצים האישיים.
המשך השיעור - (לא ערוך)
כל החיים שלו הם מפעל אחד גדול... מפעל חיים, והנה הוא חי את חייו בהוראה והבאת טוב, ובעזרה. כל פעם לומדים משהו חדש. לומד על חסד. אתה לא מתבלבל מזה, כמו שראינו. אבל הוא הלך לעבודה, ולמרות שהוא בעצם הרג אנשים, אבל כדי שאם תלך לעבוד זה לתמיד. טוב לא אומר שאנחנו לא מתערבבים עם זה, יש דברים שונים שזה נשמע סותר, אבל אברהם באמת חי את זה
זה לא דבר רע. להרוג זה לא רע. זה תלוי. צדק זה מה שאנחנו מחפשים, וטוב. זה. וכן הלאה וכן הלאה. כל חייו הם דבר אחד שמוציאים החוצה, מאפיין אחד או תכונה אחת יותר ויותר עמוקה. ראינו את זה כששרה בניסיון כששרה הביאה את הגר למשפחה, והוא לא הבין את אברהם, והיא הייתה צריכה לגרש אותו כדי שיוליד ילד. הוא הקשיב לה כי הוא התחיל להבין שהדברים שקשורים למשק הבית הדברים שקשורים למשק הבית וליומיום, חשובים, וככל שהדברים היותר מעשיים, עד כדור הארץ, שרה גדולה ממנו.
כשהיא אמרה שאי אפשר לגדל ילד, זה היחס עם רע וטוב ביחד. אם אתה רוצה לגדל ילד ממש טוב, מישהו שיהיה לו כוח להיות עוד אבא עבור עם ישראל אתה צריך לגדל אותו בטוב. אתה לא יכול לגדל אותו בניגוד לרע. ה׳ אמר לאברהם הקשיב לה, נימוסים שאתה צריך להקשיב לה.
אז בכל פעם אנו רואים דבר נוסף שאברהם לומד. מה שחסר לאברהם זה עוד ילד. זה אומר שה׳.. לא, איך אמרנו בשבוע שעבר? שם את אברהם במבוך הזה, בהתעללות, רק כדי לראות מה הולך לקרות עכשיו. ה׳ מראה לאברהם, מראה לעולם, ומראה לנו בתור הדורות הבאים, משהו שהיה צריך להיות. תמיד היה שם, אבל היה צריך להביא אותו מהכוח אל הפועל.
על זה דיברנו בשבוע שעבר. דיברנו על מהי המילה ״ניסיון״. זה יכול להיות ניסיון, לעשות משהו שוב ושוב, להעלות אותו ולתרגל אותו. כאילו, אתה מתאמן בפסנתר, כדי שתהיה טוב במשהו. אתה לומד לנהוג. כל אחד יכול ללמוד לנהוג, אבל להגיד שאפשר ללמוד לנהוג וללמוד לנהוג הם שני דברים שונים. זה אולי החלק של הניסיון.
הניסוי היה שהייתה לו השערה שעכשיו אנחנו צריכים להוכיח שזה יכול לעבוד. וגם אמרנו שאני יכול להיות מבחן. ניסיון הוא סוג של מבחן, אבל עבור מי? אברהם נבחן, אז כדי שאברהם כדי שה׳ יידע, כדי שהעולם יידע. קשה לומר שה׳ חייב לדעת, כי הוא יודע.
יש את הפרסומת ברדיו. לא שמעתי את זה לאחרונה. ״אוקיי, יש עוד שאלות? אז איזו גברת מרימה את ידה. היא אומרת: יש לי נמלים. איך אני יכולה להיפטר מהנמלים?" אז מפרסמים את הספריי של ״סנו״ והיא אומרת, "כן, ידעתי את זה." אז הוא שואל: " אם ידעת את זה, למה שאלת?" והיא משיבה: "כי אני רוצה שכולם ידעו."
אז זה כאילו אברהם ידע, השם ידע, אבל בפרשה הם רצו שכולם ידעו. אבל מה הוא רצה לדעת? בכך שציווה עליו לעשות משהו שהוא מנוגד לחלוטין לכל מה שאברהם במישור הציבורי לימד. כל חייו פשוט יצאו נגד עבודה זרה ונגד התנהגות אכזריות ברוטאלית. אברהם היה כל כולו היה רק של חסד ואמונה בה', תלוי בהשם, ורק טוב ודואג ושווה ועוזר ומביא טוב, והקלה, וריפוי, ואושר ועידוד ותקווה. זה הכל אברהם.
כדי שאברהם ילך בפומבי ויקריב קורבן בצורה כל כך אכזרית, הרוג בן אדם, ואת בנו האהוב, שזה היה עבודת אלילים טהורה. אנחנו יודעים שהכנענים בארץ ישראל, נדבר על זה בשלוש הפעמים הבאות שנלמד את יהושוע, ואם נזהיר עבודה זרה שהתרחשה כאן בארץ ישראל זה היה האכזרי והנורא ביותר שהרגו ילדים. זה מה עם עשראל מולך וזה מה עם ישראל היה תמיד נגד, ותמיד דיאמטריקה אני מתנגד.
אברהם, שכל שנותיו, הוא בן 137, והוא נמצא בעוד הרבה מאוד שנים בארץ ישראל והוא נסיך בכל ארץ ישראל . איש הציבור הזה, יום אחד הולך ועושה את עצמו בשם ה'. חילול השם? אז איך ה׳ יכול לדרוש דבר כזה? זה ברמה הציבורית וברמה האישית, זה אברהם שאנחנו עוקבים אחריו. כל החודשים והחודשים האלה של למידה, וכל פסוק מלא געגועים. כמיהה והשתוקקות וגעגוע לילד. לא רק שיהיה ילד ללמד ולהחזיק, אלא ילד שימשיך את כל הפרויקטים שלו ושלו הוא כל כך אהב את הילד הזה. ראינו את זה בפרק האחרון, שהוא לא יכול להתגבר על זה. ה' שואל אותו עכשיו, אחרי כל זה, אם לא נתת לי ילד, אבל נתת לי כל הזמן תקווה, כל הזמן חשבתי, טוב, אולי זה החסידים שלי. אולי זה התלמידים שלי. אולי זה יצר, אולי זה ישמעאל.
לא, לא, יהיה לך ילד עם שרה, וזזרע זרע זרע. זרע בארץ הנה אתה, סוף סוף נתת לי את הילד, ועכשיו... אמרנו שלכאורה הם יהיו ניסיון אדיר לאברהם. הוא צריך לבחור בין אהבתו לה' או אהבתו לבנו. שלו הנאמנות שלו לה׳ ולמילה שלו, האם הוא יכול להתעלם מהאשם ופשוט להמשיך בחייו? אבל זה ממנו עכשיו ולא מהשם, או להתעלם מרגשות אישיים כלפי בנו ונפשו בגל של אקסטזה או משהו בעצם בשביל.. איך הוא הולך לעשות את זה?
אני רוצה לקרוא בפנים ולראות איך ה' מציג את זה בפניו, לראות את כל הדילמות שדיברנו עליהן כאן... לתורה יש דרך נפלאה להראות את הדברים. ״ויהי אחר הדברים האלה״ ויקרא בשם ה׳ אל עולם״
.. כֵּן. השמות של השם הם באמת יותר [לא נשמע 00:10:19] עבורנו [לא נשמע 00:10:22]. אנחנו אוהבים... אולי בגלל זה אנחנו קוראים להשם בלי השם כדי לא להתעצבן יותר מדי כאן.
בכל מקרה, פשוט תסתכל על [לא נשמע 00:10:45] לפני כן. נאמר שאברהם, לאחר שכרת את הברית עם [לא נשמע 00:10:50], הוא אומר שהם חזרו אל [לא נשמע 00:10:54] ה', ה' [עברית 00:10:57]. אברהם המשיך במפעל חייו, יושב שם [לא נשמע 00:11:01]. הוא קרא, "השם, האשם [לא נשמע 00:11:04]." הנה הוא מייצג את... אני לא יודע איך זה מתורגם באנגלית. אולי זה לא אותו דבר היה 33 ו-34.
[crosstalk 00:11:11] שם האל.
אלוהים, אבל כן. בעברית תראה שזה ה' [עברית 00:11:17]. כי זה אברהם. הוא תמיד מוציא את הצד של האשם באהבה ו[crosstalk 00:11:23]. כן, אבל זה לא תרגום טוב. זה תרגום טוב, אבל כאן רציתי להדגיש שמצד שני בניגוד לזה, ה[לא נשמע 00:11:35] כשאנחנו מביאים את שלו [עברית 00:11:37]. זו תכונה מאוד חשובה. אני צריך להיות עכשיו [לא נשמע 00:11:41] על פני השטח, הכל כדי לראות ולדורות אינסופיים לראות. זה לא [עברית 00:11:47], זה [עברית 00:11:47]. זה לא הצד הרחום של השם, אלא ה-
לשפוט.
אם לשפוט, כי ה' עושה כאן הבחנה בין [עברית 00:11:58] לבין כל שאר העמים. זה משהו ייחודי ו[לא נשמע 00:12:02], ואנחנו רוצים שזה ייצא החוצה. הוא לא רוצה יותר [עברית 00:12:05], יותר...
[לא נשמע 00:12:07].
בין הדברים. הוא מבהיר עכשיו שזה פסק דין שנעשה כאן. נשמעת כאן הצהרה כי [לא נשמע 00:12:17] בניגוד לכל העמים [לא נשמע 00:12:19]. המילה [עברית 00:12:20], כבר דיברנו עליה. כל הפגישות הרבות [לא נשמע 00:12:25]. זה אברהם, והוא אומר, "[עברית 00:12:27] אברהם." הוא קרא להשם. הוא קרא בשמו. הוא אמר [לא נשמע 00:12:27], ומעולם לא היה לנו את זה קודם.
[לא נשמע 00:12:29] [עברית 00:12:29] אברהם, [עברית 00:12:29]. אוקיי, אנחנו לא רואים איך זה אומר, אבל כאן בניסוי האחרון והקשה מכל, האשם בא [לא נשמע 00:12:45] [עברית 00:12:45] אברהם. היה לנו את זה כמה פעמים. [עברית 00:12:49] גם כן. האשם אומר, "[עברית 00:12:52]." זה משהו כמו להחזיק מעמד, ואברהם ענה הנני, אני כאן. אני תמיד כאן בשבילך. אני כאן כל הזמן. אני כאן בשבילך. הנה אני. פשוט באמת-
[crosstalk 00:13:05].
עקידת יצחק
וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.
״קח נא״ בבקשה. ה׳ אומר: בבקשה, עשה לי טובה. אני יודעת?! ״קח נא״, הוא עושה את זה רך, הוא עוטף אותו בסוכר. ״קח נא את בנך, את יחידך, אשר אהבת, את יצחק״. לאט, לאט הוא מגיע לנקודה. הוא לא מצווה: ״קח את יצחק ותקריב אותו!״ אני לא יודעת אם זה מרכך את זה, או עושה את זה יותר קשה.
אפשר לראות את זה בשני הכיוונים. מה עדיף לבוא למישהו ולהגיד לו: ״הבן שלך יצחק נהרג״, או לבוא אליו ולהגיד לו ברכות: ״משהו קרה. הבן שלך, האהוב שלך.....״ עד שהאדם קולט שמשהו נורא קרה. הנקודה שאני רוצה להבהיר היא גם ה' וגם אברהם, אנחנו יכולים לומר זאת, ו[לא נשמע 00:14:40] אברהם יגיד מנקודת מבטו של האשם [לא נשמע 00:14:44] תגיד את זה, הוא לא אומר לו, "זה מה שאתה צריך לעשות. [לא נשמע 00:14:53] ופשוט תעשה את זה."
ה' מדבר עם אברהם בצורה אנושית, בערך. איך אברהם יכול לעשות זאת? האם הוא צריך לשכוח את ה'? להתעלם מה׳ ולאהוב את בנו? או להתעלם מהבן שלו ולאהוב את ה'? ה' בניסוח שלו כבר אומר: אתה תאהב אותי ואתה תאהב את בנך. אני יודע שאתה יכול לעשות זאת. אני יודע שאתה יכול לגלות ששני אלה אינם סותרים.
בפקודתו הוא גם רומז: זה הבן שלך שאתה אוהב, ואני ה' אוהב אותך ואתה אוהב אותי. אתה אברהם והנני. אני מצווה עליך לעשות משהו ואני יודע שתמצא דרך. זהו באמת עיקרו של כל הניסיון, האם חיינו האישיים והאהבות האישיות שלנו סותרות את האהבה הלאומית והרוחנית שלנו בחיים. האם אנחנו יכולים לאהוב את ה' וגם לאהוב את המשפחות שלנו? כן, אתה אומר, כשהכל בסדר, אבל מה קורה כשהם סותרים?
כשאתה שולח את הבן שלך לצבא, אתה מהמר על כל הקופה. כולם מקווים ומתפללים שכל ילד שלו יחזור הביתה בשלום, אבל יש ערכים שהם חשובים יותר, שהם גדולים יותר מהערכים האישיים והפרטיים, אבל הם לא רק גדולים יותר, אלא הם אלה שיוצקים משמעות לאהבות האישיות הללו. מה זה אומר להביא ילד לעולם, לגור בישראל, אם אתה מנסה לנתק את עצמך מהענן? זה מה שזה, אותה אהבת ה', אהבה טהורה, כפי שרק אברהם יכול לאהוב את בנו, ואהבה טהורה כפי שרק אברהם יכול לאהוב את ה', לא רק שהם אינם סותרים, אלא שהם מעצימים אחד את השני. זה טעם החיים זה לא תבלין החיים, זו משמעות החיים. אהבת ה' זו היא שנותנת משמעות לכל האהבה האישית, ולכל המחויבויות האישיות, ולכל המאמצים האישיים.
והוא לא מתווכח כמו שהוא יכול היה להתווכח. הוא לא מתווכח. [inaudible 00:17:27] אני רק רוצה להראות לך כמה הוא לא מתווכח. הוא שומע איך ה' מנסח את זה. האשם מנסח את זה בצורה כזו, אתה יכול לומר להשם [עברית 00:17:33] לאברהם. [עברית 00:17:37] ה' הוא אברהם. הוא ציווה על אברהם. [עברית 00:17:41]. זה מה שאתה צריך לעשות.
ואז אברהם היה אומר "בסדר, זה מה שאני צריך לעשות", ונכנס לזה. אבל הוא לא. האשם למד שכבר [לא נשמע 00:17:53] אברהם, אברהם [עברית 00:17:54] אני שם בשבילך. אבל מתמשך [עברית 00:17:57] אברהם, ומיד אני מכיר באהבתך למשפחתך ואני מאמין בך שתבין ותוציא את האמת, שכל כך קשה לי [לא נשמע 00: 18:09] מילים. אבל שהם לא המשך מקרינים, אבל הם מחזקים אחד את השני והם נותנים משמעות אחד לשני למרות שהם נראים בעיני כולם כאילו הם סותרים.
אני רק רוצה לסיים את הניסוח, הוא אומר, "[עברית 00:18:31]." צא [לא נשמע 00:18:34] והעלה אותו בתור [עברית 00:18:37], כקורבן. [עברית 00:18:40]. אחד מה[לא נשמע 00:18:43] שאספר לך. אני מצפה [לא נשמע 00:18:48] למצוא את האסוציאציה שלך.
[עברית 00:18:54].
[עברית 00:18:54] מיד. אמרתי כבר, בשתיים או שלוש השיעורים האחרונים שיש לנו, נסגור מעגל. קודם כל, המשפט הראשון לעומת [לא נשמע 00:19:03] התחיל לראשונה [עברית 00:19:04] גם כאן. יש עוד דבר אחד שדומה ל-[לא נשמע 00:19:08]. מה זה אומר [לא נשמע 00:19:08]?
אשר [לא נשמע 00:19:11].
ימין. בדיוק, מה שאציין לך כשתגיע לשם. מה כתוב ב-[לא נשמע 00:19:17]?
[crosstalk 00:19:17] יודע לאן הוא הולך [crosstalk 00:19:21].
[עברית 00:19:21]. אני אראה לך. [לא נשמע 00:19:28] כאילו, פשוט הולך. אמרת אז אברהם הולך והוא לא יודע לאן. זה לא קל. הוא יוצא מהבית, והוא לא יודע לאן. כמו כן, [עברית 00:19:38], זו אותה שפה. [עברית 00:19:41]. כי אם היה רוצה לומר לו, אולי במובן מסוים יהיה קל יותר אם ה' יאמר לאברהם: "קח את בנך והרג אותו כאן, במקום הספציפי הזה". אברהם היה בהתקף אקסטזה או משהו, והוא פשוט ייקח את בנו והולך ישר לשם.
לא, הוא משאיר את זה פתוח. הוא משאיר אותו פתוח. זה דבר אחד. זה מנקודת המבט של השם. ברור שהוא מדבר באותה שפה שהוא דיבר בהתחלה [לא נשמע 00:20:13]. עכשיו, מהי תגובתו של אברהם? [crosstalk 00:20:19] יודע אם הוא היה... בסדר, הוא לא אומר כלום.
הוא קם מוקדם למחרת בבוקר.
הוא קם מוקדם.
נלהב.
והוא מתלהב, אבל הוא לא סתם אומר, "לא, איך אתה יכול לעשות את זה? [עברית 00:20:31]." איפה זה [לא נשמע 00:20:36] שהוא רצה להרוג? אברהם אומר, "טבעו של היקום לא יעשה כאן צדק. [עברית 00:20:42]." הוא אומר, "איך אתה מעז?" הוא לא אומר את זה כאן. הוא לא אומר כלום. זה בוטה שהוא לא אומר כלום. כתוב [עברית 00:20:51] פסוק ג'.
איך אנחנו יודעים [לא נשמע 00:20:53]?
כי [crosstalk 00:20:55] קום מוקדם.
[crosstalk 00:20:56].
הוא קם ראשון בבוקר. הוא לא חיכה. [crosstalk 00:20:59].
איך מישהו יכול לישון?
כֵּן. כל [לא נשמע 00:21:08] שאנחנו עושים, אנחנו אמורים להתעורר מוקדם ו-[לא נשמע 00:21:11]. זה הדבר שאנחנו רוצים לשרת את ה', אנחנו רוצים [לא נשמע 00:21:14] וזה הדבר שאני מקבל מזה. לא כזה וואו, אני לא יכול לחכות להגיע לשם. [crosstalk 00:21:18] להתמהמה. הוא ברצון [crosstalk 00:21:23]. הוא לא אמר, "הו, היום יורד גשם." [crosstalk 00:21:26].
[crosstalk 00:21:26] זה, הוא המשיך ועשה את זה.
הוא המשיך ועשה את זה כמו תמיד. הוא כנראה קם מוקדם כל בוקר, אבל גם הבוקר הוא קם מוקדם עד [עברית 00:21:33], הוא הכין את החמור. [עברית 00:21:41]. כמה פעלי פעולה באחד [לא נשמע 00:21:52]? זה יוצא דופן. זה יוצא דופן. מבחינה מוזיקלית, אני יודע שכולם כאן מאותגרים על ידי מוזיקה. מבחינה מוזיקלית, אנחנו חייבים לראות את זה. [עברית 00:22:09] [לא נשמע 00:22:09] פעולה כאן. הוא לא מתווכח, והוא לא מתמהמה ומהורהר וחושב על זה, ומנסה לחשוב איך הוא הולך לעשות את זה. הוא לא בהלם, הוא עושה זאת. זה מה שהוא עושה. מצד אחד, אפשר לומר אולי שלו [לא נשמע 00:22:30].
אני לא יודע איך הוא יכול לא להיות בהלם? כלומר, אני לא חושב שיש שם משהו שהוא עושה. יכול להיות שהוא פשוט עושה את זה אוטומטית.
בסדר. [עברית 00:22:37] אתה כמו [לא נשמע 00:22:39] בקהל. היית אומר שהוא כנראה היה רובוט ועושה את זה אוטומטית בגלל...
טוב כן [crosstalk 00:22:47].
זה כמו יד של ילד, אבל זה ממש לא.
זה לא [לא נשמע 00:22:51].
כֵּן. [crosstalk 00:22:52].
אני מאוד ביקורתי מאז שאנחנו עושים את זה. אני באמת [crosstalk 00:22:54].
[לא נשמע 00:22:54] [crosstalk 00:22:54].
בסדר תודה. אז אולי בגלל שהוא לא חשב והוא מיד עשה את זה, מיד היה [לא נשמע 00:23:03] אני פשוט עושה את זה. כולנו יודעים זאת. כולנו יודעים זאת. אני לא טוב כמו הרוב בלחשוב על המצבים האלה, אבל כולנו מזהים את עצמנו בדברים. בשבילי זה כמו, בסדר, אני צריך ללכת לשירותים. אני פשוט עושה. הכנסתי את עצמי לסוג של דבר אוטומטי. זה מה שאני צריך לעשות עכשיו, זה מה שאני צריך לעשות עכשיו, וזה מה שאני צריך לעשות עכשיו. אתה פשוט עושה את זה. אתה לא חושב, פשוט תעשה.
[לא נשמע 00:23:24], היית אומר את זה, וקייסי היה אומר את זה. אני רק רוצה לקרוא את הבא [לא נשמע 00:23:32].
הוא לא צפה כמה רע זה הולך להיות, כי הוא פשוט לא ידע מה זה אלוהים [crosstalk 00:23:37].
ובכן, קודם כל, אנו רואים שהוא לא התמהמה, והוא לא התווכח, מה היינו מצפים. לא, הוא עשה זאת. אולי הוא עשה זאת בגלל שהוא היה במצב האוטומטי הזה, והוא פשוט יעבור את זה, והוא פשוט סוג של רובוט או הלם, או שהוא לא חושב. הוא שם בצד את אהבתו ל-[לא נשמע 00:23:55]. כתוב [לא נשמע 00:23:57]. [עברית 00:23:59].
[לא נשמע 00:24:02] אבל זה כאילו, בסדר חברים, אני אגיד לכם איפה, ואז הוא כבר יודע.
ובכן, הוא אמר לו את הכיוון הכללי. [עברית 00:24:12].
[הצלבה 00:24:13].
[crosstalk 00:24:14] אבל הוא לא יודע [לא נשמע 00:24:18] הוא לא יודע [crosstalk 00:24:18]. הוא יודע שהוא צריך לנסוע לצפון, אתה צודק.
[לא נשמע 00:24:21] חשבתי שזה לא סתם [לא נשמע 00:24:22].
[עברית 00:24:22] בעברית הוא לרוב אזור. אני [לא נשמע 00:24:28] זה היה האזור. זה עדיין לא הר. זה עדיין לא היה הר. אני יודע שזה הפך להר כאן. הוא קורא להר הזה, מריה, אבל זה אזור. [עברית 00:24:38], אז זה גם חריג [לא נשמע 00:24:45]. ביום השלישי, ונשא אברהם את עיניו והוא רואה את המקום. ביום השלישי שהוא אומר את המקום הזה, הוא הבין באיזה הר מדובר. הוא נסע לכיוון ימין, אבל זה לקח לו שלושה ימים. איפה הוא היה? מאיפה הוא הגיע? איפה באמת היה אברהם [לא נשמע 00:25:02]? הוא היה ב[עברית 00:25:05], וזה בערך שלושה ימים הליכה כדי להגיע ל[עברית 00:25:09]
ממש מחוץ לבית שלי רואים את [לא נשמע 00:25:11].
ממ-הממ (חיובי), זה נקרא [עברית 00:25:13]. [inaudible 00:25:15] נהגו תמיד לדבר [inaudible 00:25:18] איך שהם הלכו על רכס ההרים, כי הייתי עולה ויורד ועולה ויורד. [לא נשמע 00:25:23], והוא הלך. אבל זה [לא נשמע 00:25:25] זה צריך להיות [עברית 00:25:27]. חסרה כאן מילה. זה סוג של קטוע. [עברית 00:25:31], בא ביום השלישי, והוא רואה את המקום.
יש כאן כמה דברים שבאמת חסרים. הוא מקבל את הפקודה שלו, ובין [לא נשמע 00:25:47] אתה לא רואה את זה? פתאום אנחנו שלושה ימים אחרי. מה קורה? קודם כל, למה אנחנו צריכים את המידע הזה? למה זה לא יכול להיות פשוט [עברית 00:25:59], שהוא ראה את המקום. למה אנחנו צריכים את המידע [לא נשמע 00:26:06] שלושה ימים? בהקשר של [לא נשמע 00:26:10], אם אתה רוצה לומר [עברית 00:26:14].
למה זה לקח כל כך הרבה זמן?
[עברית 00:26:28] לוקח הרבה זמן. למה הוא חיכה שלושה ימים עד [לא נשמע 00:26:33] ועם [לא נשמע 00:26:44]? [עברית 00:26:44]. למה ה' גרר את זה שלושה ימים עד שהראה לו לאן ללכת? כדי שהאנשים האחרים לא יחשבו שהוא [לא נשמע 00:26:59] ושהוא התבלבל, ומתוך משהו הוא לבסוף פשוט הלך ו[לא נשמע 00:27:06].
[crosstalk 00:27:06].
[crosstalk 00:27:06] הוא אמר לי, "קיבלתי את הפקודה הזו," והוא פשוט הלך ועשה את זה, והוא היה בהלם הזה. לא, היו לו שלושה ימים, והתכוונתי [לא נשמע 00:27:18] להביא את זה. [לא נשמע 00:27:24]. ובכן, מה קרה תוך שלושה ימים? מה היה שם? מה הולך שם? אבל לפני שאספר לכם מה קורה שם, [עברית 00:27:38] מילא את זה. החושים [לא נשמע 00:27:43] שהחוק הכתוב חולף. אם היינו מורים לספרות, היינו רואים את זה. היינו אומרים, "חכה שנייה, [crosstalk 00:27:50]."
בשביל מה המתווה הזה?
כן, ובכן [עברית 00:27:54] כשהיה פער גדול, אז הם אומרים, "טוב חכה רגע." זה אומר לנו [לא נשמע 00:28:02] זה אומר לנו, חכו רגע. מה קורה כאן? מה קרה? היה לנו אותו דבר ב-[לא נשמע 00:28:13] בזהירות ואתה רואה הרבה דברים. [לא נשמע 00:28:17] התרחקה, ואיפה היא? היא עומדת ליד הדלת. אתה מבין שהיא מחכה שהוא יחזור. איך היא תחזור?
[לא נשמע 00:28:26] משלימים את הפערים האלה. יש לנו הרבה דמיון. זה לא דמיון. הוא נמסר מ-[לא נשמע 00:28:33] עד למטה. מה באמת קרה כאן? מה היא עשתה בינתיים? מה עבר לה בליבה? מה היא חשבה, מה היא תכננה? מה קורה? מה זה שלושת הימים האלה?
אם הוא לא היה המום והוא לא מיהר לצאת ולעשות את זה, מה קרה? אבל לפני שאראה לכם מה קורה, רק רציתי להמשיך ולקרוא קצת כי אני רוצה להראות לכם שמצד אחד אנחנו רואים שאברהם לא מתחמק מאהבתו לה'. הוא עושה מה שהשם ציווה עליו, וזה דבר אחד שאני רוצה להראות לך שהוא אוהב את ה', ואני רוצה להראות לך את אהבתו לבנו. אנחנו רואים את זה, רק כדי לקרוא עוד קצת, [עברית 00:29:11]. הוא אמר [לא נשמע 00:29:15] שלו שאנחנו הולכים איתו. החבר'ה הצעירים האלה, [עברית 00:29:19], אתה יושב כאן [עברית 00:29:24] עם החמור. [עברית 00:29:26] ובחורים, [עברית 00:29:30] נעלה לכאן [עברית 00:29:33] ונעבוד את ה' ונתפלל. [עברית 00:29:38] ונחזור אליך.
אָנוּ.
אנחנו, זה מעניין שהוא אומר שאנחנו. [עברית 00:29:44], אברהם לוקח את העץ שהוא כרת. [עברית 00:29:48] וח הנח אותם על כל כתף. [עברית 00:29:51], והוא עצמו לקח את הלהבה ואת הסכין. [עברית 00:29:58], והם הלכו יחד. [inaudible 00:30:02] מספר לנו שהם היו ביחד בלב ובנשמה. מה זה [עברית 00:30:05] ביחד, למה [לא נשמע 00:30:07] מה הוא אומר לנו כאן? שהם עובדים את ה' ביחד. זה מה [לא נשמע 00:30:07] [עברית 00:30:07], תקשיב לכל המילים של [לא נשמע 00:30:07]. [עברית 00:30:07] וגם אזכור השם [לא נשמע 00:30:07] כי שמות חביבים, וגם לא כתוב [עברית 00:30:07] אברהם.
כתוב [עברית 00:30:07] [לא נשמע 00:30:07]. כן בני. [עברית 00:30:07]. אני רואה כאן את האש והעץ והעץ. איפה כבש הקרבן? [עברית 00:30:10] זו תשובה מאוד מצחיקה. השם יראה את עצמי. ה' יגלה לנו ולו את הכבש.
[crosstalk 00:31:22].
[עברית 00:31:23] יראה.
יראו אותו.
יראו לו את הכבש ואת הבן שלי. תבורך [לא נשמע 00:31:32] סביב הנוסח לומר [עברית 00:31:34]. ה' יבחר בכבש הקורבן, ואם אין כבש [עברית 00:31:43]. ואם אין טלה, [עברית 00:31:46]. אתה, בני, תהיה הכבש. במילים אחרות, הוא [לא נשמע 00:31:52] אבל אז הוא אומר מיד אחר כך, ברגע שהבן שלו מבין מה קורה, כי עד אז אולי הוא לא הבין. מה זה אומר?
הוא [לא נשמע 00:32:02] קם וברח.
הוא [לא נשמע 00:32:04] התחיל לבכות? מה הוא עושה? זה אומר, "[עברית 00:32:08]." הם הלכו יחד, בדיוק כמו שהם הלכו [לא נשמע 00:32:12]. המילה שאני רוצה [לא נשמע 00:32:14] [עברית 00:32:17] כי הוא עושה הבהרה.
[לא נשמע 00:32:20], זה אלוהי השיפוט.
של שיפוט, ושל הבהרה ושל שליטה, ושל הבהרת הדברים והראתה. מה שרציתי להראות ב-[לא נשמע 00:32:30] הוא מאוד מאוד דרמטי. הם מאוד דרמטיים. [לא נשמע 00:32:34] לא אומר [עברית 00:32:35]. מה אנחנו אוכלים לארוחת ערב הערב? הוא לא אומר את המילים האלה. זה [לא נשמע 00:32:42] כדי להראות לנו שיש [לא נשמע 00:32:44] לקרוא עוד ועוד, נראה כל כך הרבה מילות אהבה בין אב ובנו. [עברית 00:32:51] לפני שהוא [לא נשמע 00:32:56] מה קרה.
אחרי שהוא ידע מה קורה, הם עדיין היו [לא נשמע 00:33:01]. אלו היו אותן מילים, [עברית 00:33:05]. גם מאוחר יותר [לא נשמע 00:33:13], [עברית 00:33:13]. הוא עלה אל המקום אשר אמר לו ה'. [עברית 00:33:16], הוא בנה את [לא נשמע 00:33:19]. [עברית 00:33:20] והוא הוציא את העץ. [עברית 00:33:25], הוא לחץ [לא נשמע 00:33:26] והוא קשר את ידיו וקרסוליו כדי שלא יזוז. [עברית 00:33:32], או [עברית 00:33:35]. זה לא היה דבר קר שהוא התעלם מהבן שלו. זה מה שרציתי להראות. זה לא היה [לא נשמע 00:33:42] והוא כבר התרחק רגשית מהבן שלו. כל הזמן הוא אהב את בנו, ובנו אהב אותו. יחד, [עברית 00:33:51], הם הלכו לעבר ה'.
מה שאני מראה כאן הוא שאברהם לא התעלם מאהבתו לה'. הוא מילא את מצוות ה'. לא ממהר לזה להיות בן, כמו, "אני אראה לך [לא נשמע 00:34:04]. נראה מה יקרה במהלך שלושת הימים האלה." כמו כן, הוא לא התעלם או התרחק מבנו והרחיק אותו כמו שרה עשתה לישמעאל כשחשבה שהוא גוסס. היא הלכה רחוק ולא רצתה לראות אותו מת. לא, אברהם היה [עברית 00:34:20] והם היו ביחד. זה מה שאני אומר, זה [לא נשמע 00:34:24].
[לא נשמע 00:34:26] בן 37 או משהו, נכון?
ממ-הממ (בחיוב).
[לא נשמע 00:34:33]. זה מבחן גדול מאוד, והוא מראה את [לא נשמע 00:34:35].
איכות.
לא [לא נשמע 00:34:37] מאפשר [לא נשמע 00:34:40]. [הצלבה 00:34:41].
אני לא חושב שזה [לא נשמע 00:34:43].
זה מוזכר פעמים רבות, [עברית 00:34:47] הם עלו על המזבח>
[crosstalk 00:34:51] כי כמה הבטחות יש לאנשים [לא נשמע 00:34:58]? זה לעולם לא יקרה.
הסכמה, לא. ואז [לא נשמע 00:35:03] וואו. [לא נשמע 00:35:04]. אבל עד אז, לא. וברור ש[לא נשמע 00:35:08], הוא קשר אותו. [עברית 00:35:11] והוא העלה את בנו והניח אותו על המזבח [לא נשמע 00:35:15] על גבי העץ. [עברית 00:35:18], והוא זרק את זרועו, הוא [לא נשמע 00:35:20] את זרועו. [עברית 00:35:20], והוא לקח את הסכין, [עברית 00:35:25] [לא נשמע 00:35:38] המלאכים. עכשיו, שימו לב לשמו של השם. איזה שם זה?
[הצלבה 00:35:42].
כן. עכשיו זה אלוהי הרחמים. האל של [לא נשמע 00:35:47]. [עברית 00:35:50]. אברהם, אברהם, פעמיים אברהם. אוקיי, זה נמשך ואז נקבל את כל [לא נשמע 00:35:54], אבל רק רציתי שתראה ש[לא נשמע 00:35:54] כל זה, הכל היה [עברית 00:35:54] ], ואהבה טהורה. זה לא היה זה [לא נשמע 00:35:54]. בסצנה שבה הוא עושה [לא נשמע 00:35:54].
[לא נשמע 00:35:54] היא אמרה אברהם בהתחלה [לא נשמע 00:35:54] זה לא היה פעמיים אברהם. כאן [לא נשמע 00:36:01] אני עדיין איתך אלוהים, למרות [לא נשמע 00:36:07]. אני לא יודע מה אתה הולך להגיד לי. [inaudible 00:36:30] זה גם [inaudible 00:36:33] אלוהים לא יודע שאברהם נמצא שם. זה גם סימן של כבוד, כאילו אני נכנס לדבר [לא נשמע 00:36:47] כזה. אני לא בטוח [לא נשמע 00:36:50] בעצמי [לא נשמע 00:36:50].
אה-הא (חיובי), אבל [לא נשמע 00:36:50] שהוא עושה זאת [לא נשמע 00:36:50]. האשם עושה משהו ממש קשה, אבל זה כמו [עברית 00:37:01], זה מאוד חשוב לך ולכל העולם, ולמען הדורות הבאים שלך להבין שזוהי המשימה [לא נשמע 00:37:09] סוף סוף. . זה כמו שמרתיחים כסף ומעדנים אותו ומעדנים אותו ומעדנים אותו. זוהי המשימה האחרונה של אהבת ה' של אברהם וכבודו של ה'. מאיפה זה בא, ואיך זה לא זה או זה, זה גם וגם.
קשה לתאר את זה במילים. זה נשמע כמו סתירה במילים, אבל אנחנו חיים את זה בכל דקה של חיינו. זו מהות החיים שלנו שאנחנו אוהבים משהו גדול יותר. העובדה שאנו מחויבים למשהו גדול מהחיים האישיים שלנו היא מה שנותן את כל הערך לחיים האישיים ולגדולה של [לא נשמע 00:37:43] כל השאר. [לא נשמע 00:37:43] ולנצח נצחים.
העובדה שהתחייבנו, זה גם מבטיח לדעת שבעוד 20 דורות אנחנו גם נהיה... זה משהו מהותי ו[לא נשמע 00:37:55]. זה לא דבר חד פעמי. זה מה שיגיד בהמשך, אבל זה לא רק אברהם או דור ספציפי. זה משהו שתמיד היה כאן והוא סומן ב[לא נשמע 00:38:08].
זה מה שהירש אומר, זה ש[לא נשמע 00:38:10] ההבדל בין [לא נשמע 00:38:12] של אברהם לבין [לא נשמע 00:38:13] כי החמור בשני השניים אמרו להישאר מאחור. הם לא יכלו להתקדם.
זה נכון, זה [לא נשמע 00:38:23].
אברהם ומשפחת צאצאיו התעלמו מהתנגדויות גזר הדין, וממחאה על הרציונלי והמובן מאליו. עבורם, [לא נשמע 00:38:29] הוא תפקידו של אלוהים, ו[לא נשמע 00:38:31] הכל ללכת ביחד. אבל עכשיו אברהם ו[לא נשמע 00:38:35] נאלצו ללכת לבד. עכשיו זה כמו הסוף ו[לא נשמע 00:38:38].
כֵּן.
[לא נשמע 00:38:40].
כשאתה אומר את זה, ו[לא נשמע 00:38:42] הוא עובר דרך שער. הוא משאיר מישהו מאחור והוא הולך [לא שמעתי 00:38:45] והוא משתמש במילה [לא שמע 00:38:48] מאוחר יותר ב-[לא שמע 00:38:49].
ימין. זה מאוד נחמד.
אני רק רוצה לסיים, כי זה מאוד מאוחר ואני גם רוצה לעשות [לא נשמע 00:38:50]. מה קרה במהלך שלושת הימים? הסיבה [עברית 00:38:54] כי אני יודע איפה זה. אם אצטרך ללכת לחפש [לא נשמע 00:38:54]. היא [לא נשמע 00:38:58], אז [עברית 00:39:03] ממלאים, [עברית 00:39:10]. מה קרה במהלך שלושת הימים האלה? [לא נשמע 00:39:22]. [עברית 00:39:22] הגיע בצורה של איש זקן. הזקן הזה אמר, "[לא נשמע 00:39:27] לאן אתה הולך?" [עברית 00:39:29], אני הולך לעבוד את ה'.
[עברית 00:39:31], אם אתה הולך לעבוד את ה' למה אתה צריך עצים ואש וסכין? [עברית 00:39:44] אולי התכוונו להתפלל [לא נשמע 00:39:50] ואנחנו צריכים לעשות מדורה כדי שנוכל לבשל משהו ולאפות משהו, ואולי נצטרך להקריב חיה כדי לאכול משהו. [עברית 00:39:59] הזקן אומר לאברהם, "[עברית 00:40:01]." מי אתה חושב שאתה [לא נשמע 00:40:07]? את מי אתה חושב שאתה מרמה? הייתי שם כשהשם אמר לך לקחת את בנך וכו'.
[עברית 00:40:15] וזקן כמוך, אתה זקן. לא יהיו לך עוד ילדים. זקן כמוך, אתה הולך להרוס בן שניתן לך כשהיית בן 100? גרסה אחרת אמרה, "[עברית 00:40:29]. יצאת מדעתך? איבדת את לבך? [עברית 00:40:32]. תפסיק. הבן שלך שניתן לך בגיל 100, אתה הולך [לא נשמע 00:41:05]." כן, [crosstalk 00:41:07].
[עברית 00:41:07], אמר אברהם, "[עברית 00:41:07]. כן." [עברית 00:41:07] [crosstalk 00:41:07].
[לא נשמע 00:41:07].
[עברית 00:41:07]. הזקן אומר, "[עברית 00:41:10]. האם אתה יכול לעמוד בזה?" [עברית 00:41:15] אברהם אומר, "[לא נשמע 00:41:16]." [עברית 00:41:16]. הזקן אומר [לא נשמע 00:41:23], "עכשיו, הוא הולך לספר לך [עברית 00:41:25]." מחר אותו אלוהים הולך להגיד לך: "רוצח אתה. מגיע לך להיהרג כי הרגת את בנך". [עברית 00:41:35], למרות זאת. [עברית 00:41:45].
[inaudible 00:41:46] הופיע לו לראשונה, [inaudible 00:41:48], כאדם זקן. כיוון שראה שאין ביכולתו לשכנע את אברהם, הלך והפך את עצמו לנהר גדול. [עברית 00:41:56] ולכן אברהם היה צריך לחצות את הנהר הזה כדי להמשיך. [עברית 00:41:59], [inaudible 00:41:59] שמח, הוא נכנס למים וזה קם עד הברכיים. [עברית 00:42:00], והוא אמר: "בוא, עלה אלי." [עברית 00:42:10], הם באו אחרי ח im. [עברית 00:42:11] והם הגיעו לאמצע, [לא נשמע 00:42:14] [עברית 00:42:14].
כשהגיע לאמצע, המים הגיעו עד צווארו. [עברית 00:42:20]. בשלב זה, אברהם [לא נשמע 00:42:31]. [עברית 00:42:31]. אברהם אומר להשם, "[עברית 00:42:42]." רבונו של עולם, בחרת בי והתגלה לי, ואמרת לי שאני אחד ויחיד ואתה אחד ויחיד. [עברית 00:42:53] אמרת לי ש[עברית 00:42:54], שמך יהיה ידוע בעולם. ביקשת ממני [עברית 00:43:02] בבני לפניך כקורבן. [עברית 00:43:06] ואני לא סחבתי. [עברית 00:43:10], ואני מנסה לקיים את מצוותך. [עברית 00:43:14], כעת המים עלו עד [עברית 00:43:19]. אני לא יודע איפה. [לא נשמע 00:43:21].
[עברית 00:43:24], אם אטבע או אם בני יטבע, מי יקיים את מצוותך? [עברית 00:43:31], איך תעשה [לא נשמע 00:43:42]? קדש, תודה. [עברית 00:43:50] ששמי יתקדש על ידך. [עברית 00:43:52]. מיד יבש הנהר, והם עמדו על [עברית 00:44:02].
איך אתה מבין את זה [לא נשמע 00:44:05], מה זה מתאר? מיהו הזקן, ומהו הנהר? כך נסיים היום. זה מה שקרה ב-[לא נשמע 00:44:15]. [הצלבה 00:44:15]. נכון, בגלל שהם [לא נשמע 00:44:25], אז הם היו איתו. [לא נשמע 00:44:27] כל השאר היו [crosstalk 00:44:30].
[crosstalk 00:44:30] היו זמינים עבורם.
כל השאר, הם היו... קראתי באחד הספרים שאני לומד מהם, הוא אומר שזה כמו [עברית 00:44:39], זה היה מיוחד [crosstalk 00:44:41]. הם היו האהובים [לא נשמע 00:44:48] באמת רק [לא נשמע 00:44:50]. השני [עברית 00:44:52] [לא נשמע 00:44:52] נחמד להיות משפחה. הם ישנו במשך היום והלכו הביתה בלילה. אבל שני אלה [לא נשמע 00:44:57], הם עזבו את משפחותיהם. זה היה התנאי, והם חשבו כמו ישמעאל.
הם למדו, כן.
כֵּן. ראינו שיש אהבה מיוחדת זו. הם באמת עשו את הצד שלהם, אם כי [לא נשמע 00:45:09] לא הצליחו להבין את הסיבה לכך שמישהו לא יגיע מרצונו לצד השני של הירדן. זה כל מה שהוא רצה, זה להיות מסוגל ללכת [לא נשמע 00:45:20], והוא חשב שהם סתם חומריים ושהם מושפעים מהעשב הירוק והירוק של האדמות והכל.
הם למעשה הוכיחו שלא, שהם באמת מרגישים זיקה לארץ הזו. שהם לא נוטשים את אחיהם. הם לא ניתקו את עצמם. הם נכנסו ועשו את שלהם. הם נלחמו במשך 14 שנים, והם חיכו עד שהכל יסתיים. [inaudible 00:45:45] הם חוזרים לארצם. ואז יש כמעט מלחמת אזרחים.
הם חוזרים והם נפרדים מכולם, והם נפרדים מ[לא נשמע 00:45:58], וברגע שהם חוצים את הירדן הם בונים לעצמם מזבח אדיר. מזבח אמיתי, גדול ופנטסטי על הירדן שנראה משני עברי הירדן. כוונותיהם היו שזו תהיה עדות, עדה בין הצד המזרחי של הירדן לצד המערבי של הירדן, בין [לא נשמע 00:46:25]. עדות שהם יראו שהם יזכרו שהם אומה אחת, שהירדן-
コメント