יום אחד ניכנסתי לבית של דינה בשעות הערב, דינה יושבת ומנגנת, וכיתתה יושבת על הריצפה, ושרה איתה!

בת שבע ושולמית נחמה וצבי וכל המשפחה היקרה!

זכינו להיות שכנים בקרית ארבע.

זכיתי שאמכם היתה מחנכת באולפנה, ועבדנו יחד בחינוך הבנות.

ראיתי את אמא והייתי רואה מול עיניי מלאכית. היתה בה עדינות, ופניה - כשדיברה עם הבנות, היו פנים שאפשר למצוא בתיאור משה היורד מהר סיני "כי קרנו פניו".

איך אפשר היה לעמוד בפניה?

משמעת ונוקשות היו מילים זרות בעיניה.

"בדור של גאולה מדברים באהבה" כך אמרה וכך נהגה.

יום אחד ניכנסתי לביתכם בשעות הערב, אמא יושבת ומנגנת, וכיתתה יושבת על הריצפה, ושרה איתה!

לא היה קשה לשכנע אותי להיצטרף לשירה ( כידוע )...

היתה מלאך ולצידו של אבא הם היו זוג מלאכים - היו זוג מלאכים ביופיים ובהליכותיהם.

לא נשכח אותם לעולם!!!

רפי קופרשטוך