ידענו מרגע שנולדת שנִתנה לנו מתנה, ילד מיוחד. גם דינה היתה מתנה נפלאה

הרב משה אליהו הורביץ

אביו של הרב אלי הי"ד

אלי ודינה אינני מתעצל להספיד! אינני מסרב, אבל קשה, קשה, אינני יכול.

אלי ודינה, כאשר דיברתי איתך אלי דקות לפני הדלקת נרות מי פילל, מי פילל, תם ונִשלם ספר.

"ואלה שמות בני ישראל" – שמות המיוחדים שבישראל, מי פילל כאשר ישבתי לכתוב כמה שורות הלב כואב, הלב בוכה, הדמעות זולגות ומטשטשות את הכתב הלב צועק אלי, אלי, למה? למה? למה?

הלב שומע: בקרובי אקדש בקרובי אקדש – וידֹם! אבל אהרון יש לו את הכח לידום, לי אין את הכח. איך מספידים בן ובת כך כך אהובים, כל כך נעימים. אנחנו יודעים ד' נתן ד' לקח, אנחנו יודעים שאתה אלי היית מתנה מהשם, מהקב"ה. אל נתן.

לפני חמשים ואחת שנים נולדת בארצנו הקדושה בכפר הרא"ה חדרה, ידענו מרגע שנולדת שנִתנה לנו מתנה, ילד מיוחד ילד ברוך הכשרונות בכל התחומים, בעל רגש. אנחנו היכרנו וידענו את המתנה, ואחרי שש עשרה שנה של גלות חזרת לארצנו אחרי שאתה התמחת בכל כך הרבה דברים והכל בהצטיינות והכל בכשרונות הגדולים הגדולים שלך, וחזרת אחרי שש עשרה שנים ובחסדי ד' נולדת מחדש, ונכנסת לאט לאט לעולם התורה, לעולם המצוות לעולם המחשבה והאמונה.

הכניס אותך המורה הגדול הרב צבי יהודה קוק ז"ל, הוא הכיר אותך בכשרונות שלך הכניס אותך באופן פרטי, אתה סיפרת לי איך שאתם עברתם על כל ספר בראשית, לא היתה שאלה ולא היה ספק אשר לא עבדתם על זה ולא השבתם על זה. ולאט לאט נכנסת לעולם התורה והמצוות עד יום מותך.

וד' נתן – גם דינה היתה מתנה נפלאה, דינה ילידת ארה"ב גם ברוכת הכשרונות, נטיה גדולה ועמוקה למוסיקה, לשירה, גם כשרונית בכל התחומים, שוחה נגד הזרם שאפה תמיד לאמונה ולתורה, וההשגחה העליונה הביאה אותה לביתינו בירושלים.

היא התחילה ללמוד תורה במכללה ונוצר הקשר בינה ובין אלי והם היו לאחד והקימו משפחה לתפארת. אחד מן הדברים הבולטים אשר אפיינו את שניהם זה האהבה, לא רק אחד לשני ולא רק לבנים ולא רק להוריהם אלא אהבה בהיקף הרבה יותר גדול, בהיקף בלתי יאומן, אהבת ה', אהבת הארץ, אהבת התורה, אהבת המצוות והאהבה העצומה לכל אחד ואחד מעמנו בו לא מצאו שום דבר רע.

לא יכולתי לשכנע אותם שיש לפעמים רשעות, לא, לא קבלו את זה, אמרו שיכולים לדבר לשוחח למצוא תמיד את הנקודה הטובה והחיובית ואשר יכולים להביא את כולם לאמונה. והם צדקו. הם צדקו. אהבה בלי גבול, בלי מעצורים.

ההפסד הוא בודאי שלנו בודאי של הבנים, הפסד לכל העם שלנו וגם כן הפסד לאהבת הארץ, כל כך אהבו כל רגב ורגב של הארץ, אני זוכר שדינה לקחה אותי פשוט לראות את הנוף ואת היופי של הרי יהודה. אני זוכר שהבאתי אורחים והיא הביאה אותם לחברון לשכונת אברהם אבינו וסיפרה להם את כל הסיפור, והאורחים כל כך התרשמו מהחום, מהאהבה שלה.

ואלי ההתמסרות שלך והאהבה שלך לכל התלמידים (הוי אלי) ההתמסרות שלך להוראה והאהבה לבנים שלך, תם ונשלם ואלו שמות ישראל המיוחדים שבישראל, תם ונשלם ספר שלם ספר של עם ישראל.

ואתם הילדים, בת שבע, צבי, נחמה, שולמית אתם זכיתם לאבא ואימא מיוחדים, בית של תורה, בית של מצוות, בית של אהבה וחום, בית של כל כך הרבה ערכים, תם ונשלם. היו כאן לשעה אחת לשעה אחת קטנה אבל קנו את עולמם בשעה אחת. איך אנחנו יכולים לנחם אתכם ילדים המיותמים מאב ואם בבת אחת, איך אני ואמא והאחים והאחות, איך אנחנו יכולים לנחם אתכם? רק בדבר אחד, אתם זכיתם לבית מיוחד במינו. לא הרבה בישראל זוכים לבית כזה, ועליכם להתנחם במעשים הגדולים שלהם. ועליכם לקבל על עצמכם ללכת בדרך שלהם, בדרך האמיתית של תורה של מחשבה של גמילות חסדים, הדרך האמיתית.

ואלי ודינה מה אני יכול לבקש מכם, ראשית כל סליחה מאתנו אם גרמנו לכם צער, אתם הצדיקים לא אנחנו, ואנחנו מתפללים ומבקשים שאתם כמו שהייתם בחיים הנעימים והיפים שלכם מליצי יושר, תמיד מליצי יושר, כך אנו מתפללים ומבקשים מכם שתהיו מליצי יושר בשבילנו, בשביל המשפחה, בשביל הבנים, בשביל החתנים, בשביל הנינים הקטנים, ומליצי יושר לכל העם הזה. אין כמוכם להיות מליצי יושר להוציא אותנו מהמצב שלנו. ואתם תלכו בדרך שלכם בטוחני שאתם בחייכם מתקבלים למעלה בסבר פנים יפות, בידיים פתוחות ובנעימות.