בשנת תשכ"ח, כשנה לאחר מלחמת ששת הימים, הגיע אלינו לכפר הרא"ה אלנתן הורביץ הי"ד.
הוא בא מקיבוץ חולתה שבעמק החולה והביא עמו ארגז פירות מהקיבוץ. היתה לו רעמת שיער גבוהה ומשקפים שחורות מרובעות גדולות. הכרתי אותו מיד וקבלתי אותו בחמימות. הוא ביקש לראות את הצריף בו גר עם הוריו בשנת לידתו תשי"א, השנה בה נולדו, הוא ובני יעקב. הצריף כבר לא היה, הראיתי לו את האזור בו גרנו עם הגיענו לכפר הרא"ה בתש"י בשכנות להוריו.
אביו, הרב משה ולאה הורביץ עלו אתנו לארץ בשנת תש"ט.
בג' באדר א' תשי"א ילדתי את בני השני, יעקב.
הרב משה ולאה הורביץ היו נשואים קרוב לשמונה שנים ללא ילדים. לאה עברה טיפולי פוריות והייתה בתחילת הריונה עם אלנתן כשילדתי את יעקב.
בקיץ תשי"א נולד בנם הבכור של הרב משה ולאה ונקרא שמו בישראל ״אלנתן״. כאם ותיקה לשני בנים הדרכתי את לאה ועזרתי לה גם בשמירת ההיריון וגם בטיפול באלנתן אחרי הלידה.
כעבור שנה חזרה משפחת הורביץ לאמריקה עקב בעיה רפואית שהיתה לאלנתן. באמריקה נולדו להם עוד שלשה בנים ובת. אלנתן היה ילד מוכשר מאוד, רגיש מאוד, סקרן ורחב אופקים. כילד, הוא שלח לי אבן עם הסבר תולדותיה הגאולוגיות.
הייתי בקשר מכתבים עם הרב משה ולאה. הרב משה ניהל בית ספר במיאמי, פלורידה, בהמשך עבר לנהל מוסדות בוושינגטון והמשפחה עברה לוושינגטון. אלנתן נשלח על ידם ללמוד בישיבת "נר ישראל "בבולטימור. האוירה לא התאימה לו והוא עבר לסניף של "נר ישראל "בטורונטו, קנדה.
בישיבה אלנתן נתפס קורא ספר מדעי שלא לרוח הישיבה. הספר הוחרם ונשרף.
אלנתן נפגע. עזב את הישיבה ואת הבית ופרק עול תורה ומצוות. הוא חזר למיאמי, העיר בה גדל, והצטרף ל"היפים "- נוער שכמרד במימסד ניהל אורח חיים זרוק ומופקר. השבר היה נורא.
כתבתי לרב משה ולאה אל תרחיקו אותו יש רק דרך אחת; לאהוב ולקרב. ואכן כך הם עשו, והוא נשאר בקשר עם הוריו ועם הבית.
אחרי מלחמת ששת הימים אמר אלנתן לרב משה שהוא מעוניין לנסוע למזרח הרחוק, שתמיד קסם לנוער האנטי מימסדי. הרב משה אמר לו למה: ״לך לנסוע למזרח הרחוק, סע לארץ ישראל״. התרוממות הרוח הגדולה של מלחמת ששת הימים "תפסה" את אלנתן והוא קיבל את הצעת אביו ונסע ארצה לדודתו, שושנה כרמלי לבית קלירס, אחותה של אמו לאה, בקיבוץ חולתה.
כאמור לעיל אלנתן הגיע אלינו לכפר הרא"ה.
שב כתוב מכתב להוריך והסבר להם שעליהם לעלות לארץ וגם אני אכתוב להם
בסוף ביקורו אצלנו אמר לי אלנתן שאביו הוא בעל כוחות גדולים ומקומו בארץ. אמרתי לו: "אלנתן אתה צודק, שב כתוב מכתב להוריך והסבר להם שעליהם לעלות לארץ וגם אני אכתוב להם".
ואכן שנינו כתבנו מכתבים לרב משה ולאה. כתבתי להם: ״אם ברצונכם להציל את אלנתן ולאחד את המשפחה עזבו את הכל ובואו לארץ״.
בשבעה על אלנתן ודינה הי"ד סיפר הרב משה לבני, יעקב נוביק, שבזמן שהמכתבים מאלנתן וממני הגיעו אליהם, הוא חתם על חוזה לניהול מוסדות בניו יורק שהיה עבורו קידום גדול, גם במובן החינוכי - השפעתי, וגם במובן הכלכלי. הוא נתבקש לעכב את מימוש החוזה בניו יורק לשנה על מנת להעביר את הניהול בוושינגטון בצורה מסודרת, אבל החוזה נחתם.
הרב משה ולאה החליטו לעזוב הכל ולעלות לארץ.
נסעתי עם אלנתן לקבל את פניהם בשדה התעופה עם הגיעם ארצה. הפגישה עם אלנתן, בנם הקיבוצניק מחולתה, היתה קשה מאד עבורם. הם עברו למרכז הקליטה בקרית יובל בירושלים.
בשנת תש"ל - תשל"א נסענו לפילדלפיה שם התקבל שמשון נוביק ללימודי הדוקטורט. יעקב למד בישיבת "מרכז הרב" ויצחק למד כימיה באוניברסיטה העברית. שאר הילדים נסעו עמנו לאמריקה.
משפחת הורביץ הזמינה את יעקב לשבת במרכז הקליטה. אלנתן היה באותה שבת בביתם. סביב שולחן השבת התפתח ויכוח חריף בענייני יהדות. לאחר כמה ימים אלנתן התקשר אל יעקב לישיבה וביקש ממנו שיסדר לו פגישה עם ראש הישיבה הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל.
הרב משה סיפר ליעקב שאלנתן הסתובב באותם ימים בירושלים ונפגש עם רבנים שונים ושוחח איתם על שאלות שהעסיקו אותו בענייני אמונה, אחד הרבנים היה הרב גולובנציץ, ששאל את אלנתן על משפחתו. כשהתברר לו שהוא בנו של הרב משה הורביץ, שהיה ר"מ בכפר הרא"ה בשנת תשי"א, אמר הרב גולובנציץ לאלנתן ״בזכות אביך נשארתי דתי והגעתי לאן שהגעתי״.
הרב גולובנציץ למד בכפר הרא"ה בשנת תשי"א בכיתתו של הרב משה הורביץ. כיון שלא הסתדר במסגרת הישיבה החליטו ראשי הישיבה "לזרוק "אותו מהישיבה, הרב משה ביקש להשאירו בישיבה על אחריותו והם נענו לו. הרב גולובנציץ המשיך מכפר הרא"ה לישיבת ״חברון״ וגדל להיות תלמיד חכם חשוב.
הרב גולובנציץ אמר לאלנתן: "אין לי תשובות מספיקות לשאלותיך, אתה צריך אדם גדול ממני", והציע לו להפגש עם הרב צבי יהודה. בעקבות זה התקשר אלנתן ליעקב שסידר לו את הפגישה עם הרב.
אלנתן נקשר לרב צבי יהודה ובסופו של תהליך חזר בתשובה, התחתן עם דינה, הקים משפחה לתפארת וגדל להיות תלמיד חכם ומרביץ תורה חשוב.
הוא ואשתו נרצחו על קידוש השם בליל שבת בביתם בקרית ארבע. לאחר מותו הוציאו תלמידיו מספר ספרים נפלאים בענייני אמונה אקטואליים ; ספר "הביטו אל צור חוצבתם "על ספר בראשית, על יסוד פרשיות השבוע של הרב צבי יהודה עם הסברים מעמיקים של הראי"ה, וספרים ומאמרים נוספים, חלקם על בסיס קלטות של שיעוריו.
היתה לאלנתן יכולת הסברה והפשטה של דברים יסודיים ועמוקים בעניני אמונה.
חנה נוביק
כשהקב"ה מזווג זיווגים לאורך ארבעה דורות....
הם היו שני זוגות צעירים שנפגשו על האוניה בדרכם לארץ ישראל, משה ולאה הורביץ ושמשון וחנה נוביק.
מדינת ישראל היתה בת שנה, והם היו צעירים, מלאי חלומות, תקוות ותפילות לסלול את דרכם על אדמת המדינה הצעירה ולבנות את ביתם מתוך קדושה ותורה. כל זוג פנה אל דרכו.
משפחת נוביק הגיעו אל קיבוץ לביא לאחר הכשרה בבני דרום, משפחת הורביץ הגיעו לירושלים.
בתחילת חורף תש"י התקיימה בירושלים הלוויה המונית בה הובאו לקבורה חללי גוש עציון, ר' משה נכח בלוויה ופגש שם את הרב נריה שביקש ממנו לבוא ללמד בישיבת כפר הרואה.
ר' משה שמח מאוד, והסכים לחנך ולמד תורה (וגם קצת ספורט). זמן לא רב לאחר מכן, התארחו משה ולאה אצל הזוג נוביק בקיבוץ. משה שכנע את שמשון לבוא…