חוט של חסד היה משוך על פני הקשר החברי הטוב הזה. איזו מנגינה, נעימה מרגיעה, היתה מתנגנת לה ברקע

אילו ידעתי הייתי שרה שיר תודה לקב״ה שזימן לי את הפגישה האקראית לפני שנים כאמא של צופיה עם אמא של בת שבע בהמשך, כאמא של יסכה עם אמא של נחמה וגם שולמית. ובאמצעותן פגישות בין אמא של אביאור ואמא של צבי.

בין פגישה לפגישה נוצרה חברות, שניזונה מבנותינו וגם הזינה אותן, אך כוח ועומק יש לה בכל השנים בזכות עצמה.

חוט של חסד היה משוך על פני הקשר החברי הטוב הזה. איזו מנגינה נעימה, מרגיעה היתה מתנגנת לה ברקע של כל השיחות וכל המעשים. גם אם לעיתים נאמרו בהם דברים כואבים מתוך ״דאגה בלב איש ישיחנה״.

החן והחסד הללו ואותו הנועם שהתנגן, הם שליוו אותם לאורך השנים. גם באורו של היום וגם בחשכו של הלילה.

מתוך החיבור הפנימי לתורה; מתוך היניקה המתמדת משורשים של אמונה, (וכטבעם של שורשים הם טמונים, הם אינם נראים): מתוך עולם פנימי עשיר המהול בחכמה וברגש; מתוך אהבה ושייכות, במינון גבוה, לכל אשר בשם ישראל יקרא התורה, העם והארץ.

אני רק אחת מיני רבים שזכת לגעת ולטעום טעימה מן האור הזה. אולם בת - שבע וצבי, ונחמה ושולמית בהם זיכה אתכם הקב״ה, גם כל החתנים והכלות והצאצאים, הם השתילים השותים מאותו מעיין נובע.

הרב אלי ודינה זכו לראות את פירותיהם שילכו ויישתבחו בשכלול בתיהם של בת שבע, צבי, נחמה ושולמית, לקראת בניית הבית הגדול במהרה.

יעל עמרני