הרבנית דינה סיפרה על קבוצת נשים שאיתן למדה במכללה, קבוצה של נשים שסיפרו על עצמן, ושיתפו אחת את השניה.
אישה אחת, אשת תלמיד חכם, סיפרה שבעלה כהן וכל יום הוא ובניו עולים לברכת כהנים ואומרים: "ברוך אתה...אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה", ולכן בעלה כל יום לפני התפילה עובד על עצמו להסיר כל מחשבה רעה על מישהו מישראל, וממש לאהוב את כל עמ"י, וכך חינך גם את בניו.
דינה ממש הוקסמה מהעניין הזה של של לאהוב ממש כל אחד מישראל.
בפעם אחרת לימדה אותנו שאנשים מסתכלים על המציאות דרך הפנימיות שלהם, והדברים שהם רואים אצל אנשים אחרים ומתפעלים מהם, זה בעצם הדברים שקיימים בהם פנימה.
コメント