פגשתי את דבי פעם ראשונה בגיל 17 בסמינר של בני עקיבא. באו כל החניכים של ארה״ב שעולים לכיתה י'ב. הסמינר היה למשך חודש בקיץ, ללמד הדרכה של חניכים. אפילו ישנו באותו צריף. אני זוכרת אותה כבחורה ביישנית ומוזיקלית עם חיוך כל כך גדול ויפה שאי אפשר לשכוח!
פגשתי אותה שוב אחרי 5 שנים. כשאני והלל התחתנו ועלינו ארצה, סבתא לאה שלכם עשתה מסיבה שנראה את כל המשפחה. כמובן לא הכרתי אף אחד ואז ראיתי את חיוכה המוכר והבלתי נשכח והרגשתי מיד בבית עם המשפחה החדשה שלי.
היתה תקופה שניסיתי להכנס להריון ולא הלך. היתה לנו ילדה אחת ואז היתה לי הפלה. אני לא אשכח שדבי באה לבקר אותי. וניחמה אותי. אמרה לי שהפלה ראשונה זה חוויה. קצת עייפים, מקבלים מבקרים. זה התוכנית של הקב״ה.
היא עברה ארבע הפלות.
שניהם חסרים לי מאד היו בגיל שלי. היו חברים עם החברים שלי. אריה וצפורה וייס. יש זכרונות טובות ויש חור גדול.
סימי קלירס
Comentarios