בס״ד
יום שני, אור לה׳ תמוז התשל״ד
״חסדי ה׳ עולם אשירה... ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן״
לאבא – בעלי היקר אינסוף,
אין מספיק זמן לדבר אתך. אני כל כך מתגעגעת לך ואוהבת אותך, שהייתי מוכרחה לפחות לכתוב. אפילו נייר לא מצאתי, רק את ההזמנה הבודדות הזו, (לחתונה שלנו) שנפלה מתוך ה״אורות״ שלי....
נורא תתרגז עלי כי זה מאוד מאוחר בלילה, אבל אני לא יכולה לישון בכלל (ניסיתי וניסיתי). אני מוכרחה להגיד לך משהו נפלא:
יש לנו בת. ויש לה פנים. והיא כל כך חמודה, שאני נמסה ממנה. והפנים שלה והאופי שלה – כן, יש לה אופי – הם מיוחדים בעולם – לא היה ולא נברא אף פעם דבר כזה! אני כבר מכירה אותה – גם אתה מאוד מהר תכיר אותה, ואת הקול שלה, והתנועות שלה, והבכי שלה (כל כך עדינה ונקבית!!). והפרצופים המצחיקים.
אני לא יכולה לחכות עד מחר שתראה אותה, אבא, וגם תדע – כל כך נפלא!!
ברוך השם על הניסים ועל הנפלאות שבכל יום עמנו ובכל עת – ערב, בוקר וצהריים, ועל כל דבר גדול וקטן וכל הטוב, ועל הבת שלנו.
להתראות מחר בביתנו בירושלים עם בתנו הירושלמית.
באהבה גדולה,
מתפוצצת,
דינה
Comments