אצילותם של המלאכים, אלה שהאירו את רחובות העיר לאור פניהם האצילים, בשמחת אמונתם.

הרב אליעזר ולדמן

ראש ישיבת ניר קריית ארבע

"ויקרא אל משה וידבר אליו ה 'לאמר ...." ויקרא "- רבנו ז"ל אומרים: כל האמרות וכל המצוות וכל המצוות קדמו קריאת חיבה, הלשון על מלאכי השרת שנאמר "וקראו זה לזה ואמרו קדוש קדוש" (ישעיה ו ', ג').

אלוהים קורא בשפת החיבה. אפילו קריאה כזו של "אדם שיקריב לך קרבן לאלוהים" היא שפת חיבה, שפה של מלאכי השרת, חיבה נוראה.

והנה הם שוכבים לפנינו המלאכים האלה, המלאכים האלה נקראים בשפת החיבה. אנו זוכרים את המלאכים הגבוהים יותר של פרשת "ויצה", מאותו סולם שעליו עולים ויורדים מלאכי השם וכאן שוב, שוב פקיד אלוהי בפרשת "פקודי", בעל חיבה.

במוצאי שבת קודש לאחר שלוו אותם מלאכים, מלאכים שברכו על קדושתם כ"קדוש הקדוש הקדוש ". אצולה עילאית שהקרינה מפניהם של המלאכים הללו, של הרב אלנתן ואשת חברו - דינה. אצילותם של המלאכים, אלה שהאירו את רחובות העיר לאור פניהם האצילים, בשמחת אמונתם.

והרגשנו, והיום אנחנו יודעים להגדיר את מה שהרגשנו, כמין רוח אלוהים שמרחפת מעל רחובות קריית ארבע. רוח אלוקים גורמת לך להיות מאושרת, מאירה, מרוממת, מעצימה. והנה קראנו והכרזנו בשבת "חזק חזק ונתחזק". ואנחנו קוראים קריאה זו לאחר ששמענו את דברי הפסוק האחרון שהוביל ל"חזק "זה -" כי ענן ד 'ביום המשכן ואש יהיו בו לילה לעיני כל בית ישראל בכל מסעותיהם "(שמות ב, ז). "ענן ד 'על המשכן ... ואש תהיה לילה בו", וכך הייתה אש בלילה, אז נשרפה האש הזו, כך הייתה הקריאה האלוהית למלאכים האלה, קריאת חיבה "אדם שיציע לך קורבן לד '. כל זאת בסוף ספר הגלות והגאולה "מפקדי המשכן, משכן העדות". סופו של ספר שמות טמון בראשיתו, ותחילתו בהופעת ישראל בעולם, בהופעת עם ישראל בעולם.

ואכן, הודעה הגיעה ממלאך רע שאמן יענה בהכרח. ההכרה מגיעה, הכרזת "הנה עם בני ישראל" וההכרה אומרת "הנה עם בני ישראל גדולה וגדולה ממנו" (שמות א, ט). אפילו מלאך רשע מכריז ואומר "הנה עם ישראל גדול ואדיר ממנו". איזה כוח של אצילות, איזה כוח של אמונה, של שמחה, של טוב אלוהי שבא לעולם לעשות טוב, לרומם, לקדש ולטהר. "הנה עם ישראל גדול וגדול ממנו".

האצולה הזו וכוח האמונה הזה, והטהרה והקדושה הללו באים לדכא את העולם ולעקור אותם מהשורש. וההצהרה האלוהית אומרת "כשיענו לו הוא ירבה ויתפרץ" (שמות א, יב). וכולנו עונים ואומרים: הו, עד כמה חסרה אצולה זו כעת.

אנו יודעים כי המלאכים העליונים הללו יאירו אותנו מלמעלה. ברור לנו שמלאכי השם הללו באצילותם ובקדושתם, בשמחתם הטובה ובאמונה, באור חייהם זורחים כבר במאות ואלפים בכל אלה שצועדים ברחובות העיר וחברון המוארים על ידי זה. אור של אצילות. רשעי העולם לא יצליחו במזימתם. שכן עם ילדי ישראל הללו הם ממשיכים באותו תהליך של "כן תכפילו וכן יפרוץ." ו"מפקדי המשכן "של סוף ספר שמות ממשיכים את פקיד סוף ספר בראשית. זהו המשכו של "ציווה את אלוהים לך וגידלת את עצמי ממך איתך" (בראשית נ ').

וכאן העצמי הזה עולה. כאן עולה העצמיות והקדושה הטהורה של המלאכים הללו, והיא ממשיכה להוסיף כוח של אצולה ואמונה לכולנו.

ואנחנו אומרים לריבונו של עולם, לגואל ישראל, שאנחנו יודעים "כי אלוהים ציווה את עמו." והבירוקרטיה הזו נותנת כוח לעמוד גם בייסורים האלה. ריבונו של עולם ייתן כוח למשפחה, לילדים, להורים, לכל אותם יקרים, לכל בני הישיבה ולכל הנאורים באורם.

ואנחנו מזה זמן רב מכריזים ואומרים, אומרים את דברי דוד מלך ישראל על מסתרי ה ', ישועת ישראל בכוחו ובאמונו של איש ימני, "ידך תהיה איש ידך הימנית על אדם שאימץ אותך "" ולא נתפנה ממך, נחיה ונקרא בשמך "(שם ה ').

ואנו קוראים בשם ה 'למעשי גאולת ישראל. ואנחנו אומרים "לשם ה 'אקרא לגדול אלהינו" (דברים ג, ג). ואנחנו מתחננים ומתפללים: חי! חי רק כדי שנוכל לקרוא לשמך. כי "המתים לא יפארו אותך" (תהילים יז).

וכל מה שאנחנו מבקשים זה לקרוא לשמך. אנו בטוחים שמלאכים אלה יעלו לשמיים, והם ימליצו על ישראל ובמהרה יתגלה כי אלוקים "זוכר את רחמי האבות ומביא גואל לבניהם למען שמו באהבה". ונמשיך בדרכם של אמונה, קדושה וטהרה. ארץ ישראל שנפדה, והיא מוארת לאור תורה ואמונה.

שתהיה נשמתם צרורה בצרור החיים ותעלה לגורלם באחרית הימים.