כשנרגעה היא באה באופן ספונטני, אני בדיוק דיברתי עם מישהו, ופתאום הרגשתי את החיבוק והנשיקה שלה

הרב אלי בנה את המהלכים שלו לבנה אחרי לבנה בצעדים איטיים

ולתוך החדר הזה, עם כל האהבה שבו

ופתאום איזה מין חיוך כזה מאוד מאיר פנים ודינה אומרת לי ״רותי, זה לא אותו דבר״... קמנו והתחבקנו

"טוב טוב די אני מדברת יותר מידי, עכשיו רוצי לתינוקות שלך"

לא יכולה לעבור אפילו יום אחד בלי אלי

הצלילה העמוקה של הרב אלי, יחד עם כישורי המשחק שלו... משהו לא מהעולם הזה