הרב אלי בנה את המהלכים שלו לבנה אחרי לבנה בצעדים איטיים

ולתוך החדר הזה, עם כל האהבה שבו

המורה דינה שלי עומלת על הדרך והיא גבוה ואצילית ומבטה רואה מה שלפנים ומה שהיה ומה שלעומק

הקידוש של הרב אלי הרעיש את עולמי הצעיר, בקידוש הבנתי לראשונה מה זה באמת לקדש את יום השביעי

היה לנו קשר עמוק מאוד, הרב אלי היה ממש יד ימיני

השנים האחרונות שם היו עבורם סיוט, אבל מתוך המשבר, הוא הגיע לתקופה הנפלאה ב״שבי חברון״

הילדים כבר באוטו, ואת שואלת כל אחד מה שלומו ואיך היה בגן

״אני איבדתי חבר, אתה איבדת רב, אבל עם ישראל, כמו כל החברים האלה מתל אביב, איבדו מושיע...

"טוב טוב די אני מדברת יותר מידי, עכשיו רוצי לתינוקות שלך"

לא ידעתי מה היא רוצה כי טיפלתי בעצמי

הצלילה העמוקה של הרב אלי, יחד עם כישורי המשחק שלו... משהו לא מהעולם הזה

רק המורה דינה הצליחה לזהות את מה שהיה חבוי עמוק עמוק בנשמה