קלפים מחייהם של הרב אלי ודינה הורביץ הי״ד
עומק של רגש ועומק של מחשבה שלא נתקלים בהם לעתים קרובות
מעניין שבין כותלי האבן האלה, באוויר הדחוס וברעש המחריש בישיבה, נמצאים המרחבים האמיתיים והחופש
אנחנו צריכים את הסכמתכם וברכתכם להתחתן
המכתב הזה הוא המכתב הכי שמח בחיי ... החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן באלול השנה
אענה לך כאבא הדואג לשלומך, רצוי שתנתקי את הקשר עם בננו אלי
לעולם לא תדעי כמה רציתי כל השנה שתהיה לי אמא לדבר איתה.
לטובי יש אח גדול, אלי, בשבוע האחרון באמת למדתי להכיר אותו טוב יותר. הוא לקח אותי לכמה טיולים.
בני הזוג הורביץ הם ממש נפלאים בעיני. אני כמו הבת המאומצת שלהם
כל-כך הרבה אנשים בגילי היו נותנים הכל כדי לנסוע לישראל
יותר מכל, ניכרה בדבי התכונה של האכפתיות מהזולת וההשתתפות שלה בשמחה או בעצב של כל אחד.
הייתי טיפוס מרדן, שנאתי מסגרות וניסיתי לפרוץ אותם בכל דרך
באחד המפגשים שלנו עם ׳דור שלם׳ שאל אותי כתב מ״ידיעות אחרונות״ למה אני בא למפגשים? מה יש לי מזה?
דבי היתה בשבילי האחות שאף פעם לא היתה לי. לא היה דבר שלא שיתפנו אחת את השנייה, התחלקנו בכל.
ילדותה של דבי: כל הזמן בטלפון. מדברת עם חברות, צוחקת, שואלת שאלות ומנגנת בפסנתר שהיה בסלון.
היא היתה האדם עם הראש הכי פתוח שפגשתי, אני חושב, אי פעם וגם האדם שהכי הרגשתי קרוב אליו
וריאציה של גזים אמיתיים מחוקי גז אידיאליים. אלי הוא נשיא מועדון הכימיה וסגן נשיא מועדון האסטרונומיה
נציגכם במשרד החינוך מבקש להוציא את ״הנפש היהודי״ מ״התקוה״. גם ״עין לציון צופיה״ קצת מיותרת
הגעתי לחולתה לביקור קצר בדרך להודו – ושם אמרו לי ״מה? אתה יהודי. כאן מקומך, כאן משפחתך, כאן עמך״
לבננו היקר לנו מאוד צבי אהרון
בעלי היקר אינסוף - יש לנו בת. ויש לה פנים והיא כל כך חמודה, שאני נמסה ממנה. והפנים שלה והאופי שלה
אלי, טובי מאוד התעודדה אותי בכלל, ויש לי כל כך הרבה להגיד לך, אבל כפי שאתה רואה, אני מאוד במהירות.
חילופי מכתבים בין דינה לאלי בעת שאלי הקדים את חזרתו מביקור באמריקה אצל הוריה של דינה בתשל״ט