הד קול תורתו של הרב אלי מהדהד באוזני. קול מתוק. הרב אלי השקיע את כולו בתלמידים, במתיקות ובמסירות.

חילופי מכתבים בין אלי לרבו, הרב עודד וולנסקי

איפה אמא?

צחקנו על זה שהוא באמת שחקן, אמנם לא מול קהל בתיאטרון, אבל כמלמד בחיידר עקדת יצחק קמה לתחיה

הבחורצ׳יק עולה לבית המדרש לחפש מישהו עם מכנסיים וכיפה, עם זקן ואולי משקפיים

השנים האחרונות שם היו עבורם סיוט, אבל מתוך המשבר, הוא הגיע לתקופה הנפלאה ב״שבי חברון״

הילדים יצאו להפסקה. לא חולפות חמש דקות ואני שומע צרחות אימה נוראיות. אני רץ החוצה ומגלה לחרדתי

נעמי הייתה שואלת: ״מדוע לא סיפרת לי?״, עניתי ״ודאי שסיפרתי לך״ והיא ״אולי לאלי סיפרת״

הרב אלי השכיל בנועם הליכות ובעומק שכלי והבנה נפשית, להאיר את התורה והאמונה באור יותר אמיתי וחודר

הוא חוזר כמה פעמים על הפסוק, ואז מתחיל לבכות

דבי ישבה עמנו שעה ארוכה, סיפרה חוויות, עודדה, הצחיקה, ולקחה עימה נתח רציני מהכאב.

מותאם לילדים, אבל זיהיתי שהתוכן של הדברים לקוח ישירות מביאור העקידה בעולת ראיה!

בשיעורים של הרב אלי תמיד היה משהו קשה, קשה ועדין ביחד, קושי וחום ביחד

הרב אלי מספר על הכנסת אורחים שערך לו תלמידו בן השלוש

הרב אלי מספר על ביקור חולים שעשה עם תלמידיו בני חמש