דינה, באופן אימהי המאפיין אותה, ניגבה את הדמעות מפני. היה לדינה יכולת אינטימית להרגיש, להיות אתך.

באמצע השיעור דינה אמרה ״אני לא יכולה יותר עם המוסיקה הזאת היא מנגנת את בטהובן והיא עושה טעות״

״אני לא מאמינה! אני לא מאמינה!״ ואז צבי התעורר משנתו ושאל בדאגה ״אמא, מה קרה? מה קרה?״

דינה נורא פחדה מרופאים והיא פחדה מבדיקות והיא לא פחדה להגיד את זה

השיעורים שלו היו סדורים, מרתקים. אני יכולה עכשיו לדקלם את המהלך שלו על הערצב... מדוייק ונכנס ישר ללב

הדרך היצירתית של דינה לפתח שיחה על היחס של מתבגרים לגופם

געגועים

ריבונו של עולם, יש לך מישהו שמממש את התורה הגדולה שלך במציאות יותר מהם? איך נתת להם ללכת?

התדר העמוק שהרב אלי היה מגיע אליו בשיעורים

התענגות משיעוריו של הרב אלי

הרב אלי ודינה מסייעים למזווג הזיווגים