קלפים מחייהם של הרב אלי ודינה הורביץ הי״ד

מעניין שבין כותלי האבן האלה, באוויר הדחוס וברעש המחריש בישיבה, נמצאים המרחבים האמיתיים והחופש

אענה לך כאבא הדואג לשלומך, רצוי שתנתקי את הקשר עם בננו אלי

לעולם לא תדעי כמה רציתי כל השנה שתהיה לי אמא לדבר איתה.

אני טסה מעל האוקיינוס. מיליוני כוכבים נוצצים ואני נוסעת לישראל.

לנסוע אל מעבר לים, ועוד לתרבות אחרת, ועוד למשהו שמריח דתיות - ומה זה בכלל?! וציונות – מה הקשר לכל זה

דבי - דינה מודה לרב משה הורביץ, אביו של אלי, שבזכותו עלתה לארץ, חזרה בתשובה והחליטה להתחתן עם אלי

שאלתי את רבי והוא ענה לי שיש עניין של כיבוד אב ואם כאן. זה יהרוס אותם אם הייתי אומרת להם שאני חוזרת

מהיכן החלטיות בצדקת דרכנו? פיקחו עינכם, הביטו, כאבו! חושבת אנוכי על העולם הקיים למעלה, שוקק רוחניות

לעולם לא אשכח את הנסיעה לחולתה כשכל הדרך עולים ויורדים חיילים המשתחררים בפעם הראשונה לחופשה הביתה.

בת שבע סדן מספרת את סיפור חייהם ומותם של הוריה, הרב אלי ודינה הורביץ הי״ד

דבי סיפרה שהיא רוצה להפוך את כל הבית שיהיה כשר ואביה מאוד מתנגד לזה

אבא, זה מאוד מוזר לי, זאת הפעם הראשונה בכל כך הרבה שנים שאין לנו אף אחד יחד אתנו בשבת

זרוק עם שיער ארוך, שלא לומד, ולהוריו, שהיו אנשים של תורה, היה הרבה עוגמת נפש מהתנהגותו

נעמי הייתה שואלת: ״מדוע לא סיפרת לי?״, עניתי ״ודאי שסיפרתי לך״ והיא ״אולי לאלי סיפרת״

ביום קיץ חם, הופיע נער חיוור כזה, לא שזוף, אבל יפה. דובר רק אנגלית. זר בסביבה זרה.

ואז היא שאלה ״איזה קיבוץ? איזה קיבוץ?״ בטון של סקרנות ובעיניים מתעניינות, אז אמרתי ״חולתה״

געגועים

חנה נוביק מספרת את קורות חייו של הרב אלנתן הורביץ הי״ד

ההספד של אלי בהלווייה של דודה שושנה כרמלי האהובה מקיבוץ חולתה

ההתמודדות של דבי עם אוכל כשר בבית ילדותה

אני נתתי בבית צרחה שחשבו בבית שלפחות חוליית מחבלים חדרה דרך החלון

סיפור חייהם