קלפים מחייהם של הרב אלי ודינה הורביץ הי״ד

פצעי בגרות

אבא ואמא שהיו גאים בנו על איך שאנחנו! שהאמינו בכוחות הנפש הטמונים בנו – באמת.

״אני לא מאמינה! אני לא מאמינה!״ ואז צבי התעורר משנתו ושאל בדאגה ״אמא, מה קרה? מה קרה?״

הניצוץ הזה בעיניים שלו, הראה לנו התלמידים שמה שהוא עושה זה מה שהוא אוהב וזה מי שהוא באמת.

הבית המבולגן

צחקנו על זה שהוא באמת שחקן, אמנם לא מול קהל בתיאטרון, אבל כמלמד בחיידר עקדת יצחק קמה לתחיה

המורה דינה שלי עומלת על הדרך והיא גבוה ואצילית ומבטה רואה מה שלפנים ומה שהיה ומה שלעומק

מעיין, אני בגן עדן... וחושבת עלייך. אוהבת דינה

השנים האחרונות שם היו עבורם סיוט, אבל מתוך המשבר, הוא הגיע לתקופה הנפלאה ב״שבי חברון״

החיוך האמוני שנתן פרופורציה

ברגע שאת הולכת ללדת, אני חייבת לדעת ראשונה... לא משנה באיזה שעה זה בלילה או ביום, את חיייבת להתקשר!

דבי ישבה עמנו שעה ארוכה, סיפרה חוויות, עודדה, הצחיקה, ולקחה עימה נתח רציני מהכאב.

הם היו הראשונים להתייחס לחברות שלנו ברצינות, בזמן שכולם מסביב התייחסו לזה כאל קוריוז

למה דינה לא הסכימה לגלות על מה התזה שלה?

ריבונו של עולם, יש לך מישהו שמממש את התורה הגדולה שלך במציאות יותר מהם? איך נתת להם ללכת?

מהו סוד קסמם של אלי ודבי?