בחיים שלי לא ראיתי מקום כל כך יפה, אתה משתכר מהבושם של הפרחים. כל אחד עם האחוזה שלו. תעלבו לפחות..

פצעי בגרות

לעולם לא אשכח את הנסיעה לחולתה כשכל הדרך עולים ויורדים חיילים המשתחררים בפעם הראשונה לחופשה הביתה.

הבית המבולגן

ואז הבת הקטנה שלי התאשפזה וביום שהיא היתה צריכה לצאת מבית החולים, אשתי שברה את הרגל

אם תבטיח לי שאם אני מפסיק לבוא לחברון לענייני עבודה, אתם תעזבו את חברון, אני מפסיק לבוא.

ממש התעצבנו, זה גם מעליב. הדוד עצמו לא היה, אם הוא היה לא הייתי עושה את זה

הדודה שלי נלחמה נגד הכנסת טלוויזיה לקיבוץ, היא אמרה שזה יפרק את המשפחה

הבחורצ׳יק עולה לבית המדרש לחפש מישהו עם מכנסיים וכיפה, עם זקן ואולי משקפיים

איפה אבא?

מה מתפלל השם עכשיו, כשאנו מתפללים על הגשם?

הרי ידוע ומפורסם שכל מי שמחברון ומקריית ארבע הם פאשיסטיים, שונאי אדם, שונאי גויים

אם אבא אומר, אז היינו ביציאת מצרים, אבל אני הייתי כל כך קטנה אז, שאני כבר לא זוכרת..

הג'יפ נסע... הצליח לעבור כחמישה קילומטרים מתוך העשרה שהיו דרושים לי – – ואז נדם המנוע

"לטייל בחוץ?!", היא ענתה לי, "אני שונאת לטייל בחוץ"

כוח האמונה של אברהם אבינו

הוא מתחיל לרוץ הלאה לאורך הסמטה, כאשר לפתע הוא עוצר, מהרהר...

ארבעת פתחי הלב של אברהם אבינו

הוא צחק וצחק עד דמעות ולא הצליח לעצור בעצמו. כאשר נרגע, פנה לאותו אברך ואמר לו...

ואז הלל יוצא מהמקלחת וניגש בנחת אל אותו יהודי... יוסי, עוף מהכיתה עכשיו!"

הילדים יצאו להפסקה. לא חולפות חמש דקות ואני שומע צרחות אימה נוראיות. אני רץ החוצה ומגלה לחרדתי

בלי ציניות, בלי חשבונות - מתנה היא ופשוטה על העולם

שמעתי לפתע צרחות נוראיות מחדרה של בתי, לא היה לי ספק לרגע שמחבל חדר לתוך הדירה, תפסתי בידי סכין מטבח

ההספד של אלי בהלווייה של דודה שושנה כרמלי האהובה מקיבוץ חולתה