דינה היתה כולה שירה, היא היתה כולה מנגינה, מנגינה אחת גדולה שלא תיגמר לעולם.

כל החג אנחנו מדברים על בית המקדש וקורבנות, תגיד זה רציני?

הבחורצ׳יק עולה לבית המדרש לחפש מישהו עם מכנסיים וכיפה, עם זקן ואולי משקפיים

מעיין, אני בגן עדן... וחושבת עלייך. אוהבת דינה

איפה אבא?

הרי ידוע ומפורסם שכל מי שמחברון ומקריית ארבע הם פאשיסטיים, שונאי אדם, שונאי גויים

אם אבא אומר, אז היינו ביציאת מצרים, אבל אני הייתי כל כך קטנה אז, שאני כבר לא זוכרת..

זרוק עם שיער ארוך, שלא לומד, ולהוריו, שהיו אנשים של תורה, היה הרבה עוגמת נפש מהתנהגותו

חוט של חסד היה משוך על פני הקשר החברי הטוב הזה. איזו מנגינה, נעימה מרגיעה, היתה מתנגנת לה ברקע

הרב אלי השכיל בנועם הליכות ובעומק שכלי והבנה נפשית, להאיר את התורה והאמונה באור יותר אמיתי וחודר

הקפיטול המהודר.. טנקים ברחובות.. המראה, מראה וושינגטון עיר מולדתה, אך האוירה אווירת חברון עיר מגוריה

אל לנו להביט באחרים, אין דמיון כוזב יותר מהשוואת אדם לאדם

רציתי לספר ולתאר כמה עצובה אני וכמה מבולבלת... ובמקום כל זה אני פתאום מתמלאת שמחה

אל תסתכלי על הגלים, אלא על הסלע שעליו הם מתנפצים

החיוך האמוני שנתן פרופורציה

דינה נורא פחדה מרופאים והיא פחדה מבדיקות והיא לא פחדה להגיד את זה

דבי ישבה עמנו שעה ארוכה, סיפרה חוויות, עודדה, הצחיקה, ולקחה עימה נתח רציני מהכאב.

לא יכולה לעבור אפילו יום אחד בלי אלי

געגועים

למה הרגשתי כאילו 'קירות הבית מדברים' אלי ומזמינים אותי פנימה?

למה הרב אלי לא הכין שיעור ליום העצמאות?

הנס של אלישע

דברי הרגעה של דינה לתלמידותיה בתקופת האינתיפאדה השנייה

הדברים שאנחנו רואים אצל אחרים ומתפעלים מהם, זה בעצם הדברים שקיימים בנו פנימה.