קלפים מחייהם של הרב אלי ודינה הורביץ הי״ד

״זה כל כך מרגיז. זה כל כך חילול השם שהם מתו״ - הרבנית דינה הורביץ בשיעור על גבורה

לקט מכתבים, הקלטות שיעורים וסיפורים

הייתי כל כך סוערת שבת אחת ועליתי ברגל מהבית בחברון, ללא הודעה מראש לשתף את המורה דינה את אשר על ליבי

המורה דינה היא כמנגינה מופשטת ורוחנית, מנגינה שממנה אפשר לדמיין עולמות קסומים כפי שהיא היתה.

דבי - דינה מודה לרב משה הורביץ, אביו של אלי, שבזכותו עלתה לארץ, חזרה בתשובה והחליטה להתחתן עם אלי

התייסרתם, בכיתם, התייאשתם, התעלמתם, התמודדתם, התפללתם... והשתנתם לטובה! גם אני השתנתי.

אני כבר לא מחפשת אתכן, התרגלתי לכך שתמונותיכן מתנוססות בפרוזדור. מרחוק אני רואה בכן דברים נפלאים

מכתב של דינה לתלמידותיה שיצאו למסע בפולין

אנחנו יושבים פה בירושלים, והם באמת יושבים שם בוושינגטון, אבל הוא יושב במרומים ישלח חסדו עלינו

אין לי דבר תורה מוכן – אך לעומת זה מתנגן לי מנגינה בלב

הדרך שדינה הסבירה את עמדתה הייתה כל כך לא מטיפה וכל כך אצילית וכל כך עדינה, שזה באמת עשה רושם ענק

״אני לא מאמינה! אני לא מאמינה!״ ואז צבי התעורר משנתו ושאל בדאגה ״אמא, מה קרה? מה קרה?״

תבדקי במילים המודגשות... זו את!

פתאום אני שומעת רעש של בנות, הסתכלתי וראיתי ממעלה הרחוב את כל כיתתה של דינה רצה ודינה רצה יחד איתם

דינה ליטפה ברוך את ראש תלמידתה אשר סירבה להינתק ממנה ואשר קול בכייה הגיע עד לאוזנינו. דממה שררה

ראית את הבית? כמה שרנו בו, כמה עונגי שבת בילינו בו, כמה נגינות בפסנתר נשמעו בו

ספר מחזור מרגש מכיתתה הראשונה של המורה דינה הורביץ אולפנת קרית ארבע

המורה דינה שלי עומלת על הדרך והיא גבוה ואצילית ומבטה רואה מה שלפנים ומה שהיה ומה שלעומק

ופתאום איזה מין חיוך כזה מאוד מאיר פנים ודינה אומרת לי ״רותי, זה לא אותו דבר״... קמנו והתחבקנו

מעיין, אני בגן עדן... וחושבת עלייך. אוהבת דינה

בעלי פרץ בצחוק ואמר: "על מה את מדברת? יש רק דרך אחת לגשת לנושא גיל ההתבגרות - תפילה, רק תפילה והרבה

רוקדת בסלון לצלילי המנגינה ואחר כך מתארת במילים ציוריות את המנגינה. את הנחלים הזורמים, הניצנים...

הקפיטול המהודר.. טנקים ברחובות.. המראה, מראה וושינגטון עיר מולדתה, אך האוירה אווירת חברון עיר מגוריה